משרד הביטחון מבהיר כי תושבי שכונת האולפנה אינם מורשים לבצע עסקות נדל"ן הקשורות לקראווילות שבהן שוכנו לאחר פינוי ארבעת בתי השכונה לפני כחודש.

זאת, בדומה למגורונים שישמשו את תושבי מגרון באתר הזמני שמוקם בימים אלה בגבעת היקב הסמוכה למאחז. ביחס למגורונים הללו פרסמה המדינה במסגרת תשובתה לבג"ץ את סעיף ההחלטה אשר קובע כי הבעלות על המגורונים היא של המדינה וכי התושבים המתגוררים בהם ישלמו שכר דירה למדינה, כמקובל. לעומת זאת, פרטיו של ההסכם שנחתם עם תושבי שכונת האולפנה לפני כחודש מעולם לא פורסמו במלואם. בעקבות כך נפוצו שמועות אודות הטבות מפליגות שניתנו לכאורה לתושבי השכונה ולחברה לפיתוח קריית הישיבה בבית אל.

"התושבים במבנים הזמניים אינם רשאים על-פי חוק לבצע עסקות נדל"ן הקשורות במבנים", הבהירו גורמים במשרד הביטחון ל-News1.

עוד נמסר כי נכון לעכשיו, הסמכות על המבנים המדוברים היא, בשלב זה ובאופן זמני, של משרד הביטחון. זאת, עד להחלטת משרד ראש הממשלה על העברת הסמכות לידי משרד ממשלתי אחר, ככל הנראה לידי משרד השיכון.

בשל העובדה שבמשרד הביטחון, אשר עליו הוטלה המשימה להקים את שכונת הקראווילות בבית אל כפרויקטור של הממשלה, אינו מחזיק במערך המאפשר לו לגבות שכר דירה על השהות במגורונים, לא משלמים תושבי שכונת האולפנה בשלב זה שכר דירה.

לא ברור האם לאחר שתעבור הסמכות על המבנים לידי משרד השיכון יידרשו התושבים לשלם רטרואקטיבית את שכר הדירה על הזמן שבו היו הקראווילות באחריות משרד הביטחון.

שתי משפחות עוזבות את היישוב

בתוך כך נודע כי שתי משפחות מבין המשפחות שפונו משכונת האולפנה ואשר שוכנו בקראווילות עוזבות את בית אל.

בעת פינוי הבתים, לפני כחודש, נמסר ממשרד הביטחון כי הוצבו באתר חלופי 33 קראווילות לתושבי שכונת האולפנה ולתושבים שפונו מקראוונים שהיו בסמוך לשכונה. מספר הקראווילות נקבע באופן מדויק על-פי הדיווח של תושבי השכונה וראשי המועצה המקומית בית אל. עוד פורסם כי מדובר בקראווילות שהיו מיועדות להגיע מלכתחילה למגורשי גוש קטיף אשר ממתינים כבר זמן רב לשדרוג המגורונים שבהם הם מתגוררים כבר שבע שנים.

אולם ל-News1 נודע כי חודש לאחר הפינוי עוזבות שתי משפחות את השכונה. לא מדובר בעזיבה שהוחלט עליה בחופזה אלא במהלך שתוכנן עוד לפני שהמשפחות אשר שכרו דירות בשכונת האולפנה פונו מבתיהן. כעת, לאחר עזיבת שתי המשפחות, נותרות שתי הקראווילות ריקות.

ממשרד הביטחון נמסר ל-News1 כי איש לא הודיע למשרד על פינוי הקראווילות אשר היו אמורות בתחילה לשמש את מפוני גוש קטיף. עם זאת אמרו גורמים במשרד כי מבחינת משרד הביטחון היה צורך לשכן את התושבים שפונו במגורונים ללא קשר לכוונתם לעבור דירה לאחר חודש בלבד.

משמעות ההודעה של משרד הביטחון שהוזכרה לעיל, אודות האיסור לבצע עסקות נדל"ן במגורונים, היא שניסיון של החברה לפיתוח קריית הישיבה בבית אל, אשר הייתה הבעלים של רוב הדירות שפונו בשכונת האולפנה, או של המועצה המקומית בבית אל להשכיר את הקראווילות שפונו - אם ייעשה ניסיון שכזה - יהיה עבירה על החוק. בשל כך, ובשל העובדה שמשרד הביטחון אינו יכול לקבוע מי יתגורר בשני המגורונים שפונו - הם צפויים להישאר בתקופה הקרובה ריקים.

משרד ראש הממשלה מתחמק

הודעת משרד הביטחון היא הפעם הראשונה שבה גורם ממשלתי מציין שהבעלות על הקראווילות היא של המדינה. זאת, לאחר התחמקות של משרד ראש הממשלה מלהגיב בנושא.

News1 הציג בפני לשכת ראש הממשלה שאלות עובדתיות אודות ההסכם שנחתם בין הממשלה לבין אנשי בית אל. למרות חוק חופש המידע מסרבים בלשכת ראש הממשלה להתייחס לשאלות העובדתיות הללו ומסתפקים בתשובה הלאקונית "אין תגובה".

שרי הממשלה, החברים בוועדת השרים לענייני חקיקה מודרו מהפרטים הנוגעים ל'סוכריות' שניתנו לאנשי בית אל. הם מצידם לא ממש שאלו את השאלות הרלוונטיות בישיבת הוועדה שבה אושר ההסכם באישור שנתן לו תוקף של החלטת ממשלה.

כאמור, שאלות אלה אודות הבעלות על הקראווילות ואודות שכר הדירה שאמור להתקבל עבור השימוש בהן רלוונטיות ביותר לנוכח המידע החדש אודות שתי הקראווילות שמתפנות מיושביהן. מאחר שניתן להניח שאיש לא יזיז אותן מן השכונה החדשה, לא היה ברור מי יהיה הגורם אשר יקבע מי יגור באותן קראווילות חדשות ומי יקבל את תמורת שכר הדירה עבורן. בייחוד לאור העובדה שאיש לא טרח להודיע למשרד הביטחון על פינוי הקראווילות.

חלק מן השרים בחרו לברוח מן ההתמודדות עם השאלות הקשות. השר יולי אדלשטיין, שהיה בסוד המגעים עם אנשי בית אל, אמר ל-News1 כי לא חשב על השאלה של זהות הבעלים על הנכסים ולמי יינתן שכר הדירה. הוא אף אמר שינסה לברר את התשובות על כך. ניסיונות נוספים לשוחח איתו נתקלו בבריחה מתשובה. הטלפון האישי שלו הועבר לידי הדובר וזה טען שאין תגובה בנושא. שר אחר שחבר בוועדה אמר ל-News1 כי השרים עודכנו רק בפרטים הנוגעים לאישורי הבנייה. לדבריו, רבים שותפים לתחושה שייתכן שחוטאים יצאו כאן נשכרים.