"בנושא מינוי מומחה מטעם בית המשפט בתביעות רשלנות רפואית, לרבות בשאלת עיתוי המינוי, יכולות להיות דעות שונות. אין לסוגיה 'פתרון בית ספר' ואינני סבור שיש לשלול קטגורית את האפשרות" למנות את המומחה עוד לפני שמיעת חוות דעתם של המומחים מטעם הצדדים. כך אומר (9.8.12) שופט בית המשפט העליון, צבי זילברטל.

שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, משה בר-עם, החליט למנות מומחה מטעמו בתביעה בעילה של הולדה בעוולה כבר בקדם-המשפט, עוד לפני שהמומחים מטעם ההורים ושירותי בריאות כללית הביעו את עמדותיהם. ההורים ביקשו לערער על החלטתו של בר-עם, אך זילברטל קבע שאין מדובר במשגה חמור המצדיק את התערבות ערכאת הערעור באופן ניהול המשפט. "לא ניתן להעביר, הלכה למעשה, את מושכות ניהול ההליך לערכאת הערעור. התערבות בסוג זה של החלטות תביא לכך שלא ניתן יהיה לנהל בערכאה המבררת הליך משפטי רציף ויעיל", הוא אומר.

לגופם של דברים מוסיף זילברטל: "בסוגייה שמעלים המבקשים קיימות דעות שונות, גם בין שופטי בית משפט זה, ונדמה שלא ניתן לקבוע בסוגייה הנדונה אמות מידה כלליות מחייבות שיתאימו לכל המקרים, כי אם להחליט בכל מקרה על-פי נסיבותיו. לטעמי, די בהצגת השיקולים השונים שיש לקחתם בחשבון בהפעלת שיקול הדעת, כאשר היישום ייבחן בסיום ההליך לנוכח תוצאותיו".

לדברי זילברטל, "הכלל הרגיל הוא שאין מניעה למנוי מומחה מטעם בית המשפט בשלב של קדם משפט... למינוי מומחה מטעם בית המשפט בטרם נשמעו העדים והמומחים שמטעם הצדדים יש גם יתרונות, ובהם האפשרות לקדם הליכי פשרה על בסיס האמור בחוות הדעת ולגבש הבנות שונות שיחסכו חקירות מומחים, יצמצמו פלוגתאות וכדומה".