נשיא גרמניה, יוהנס ראו, ערך השוואה שערוריתית בין השואה היהודית במלחמת העולם השנייה, לסבלם של 12 מיליון הגרמנים שנאלצו להימלט מבתיהם עם תום המלחמה.
בדברו לפני ראשי הלובי הפוליטי החזק, המייצג את הגולים הגרמנים וצאצאיהם. מתח ראו ביקורת חריפה על מדינות במרכז ובמזרח אירופה, אשר "בתחילה עבדו יחד עם הגרמנים כדי לנשל את היהודים מזכויותיהם, ואחר-כך נישלו את הגרמנים מזכויותיהם" [ראו כיוון בדבריו לוועידות יאלטה ופוטסדאם שנערכו בשנת 1945 - שם סיכמו מנהיגי המדינות שניצחו במלחמה: ארה"ב, ברה"מ ובריטניה, למסור שטח גרמני למדינות אירופאיות שונות, ביניהן פולין].
ראו השווה בנאומו את השואה היהודית לסבלם של הגרמנים לאחר 1945: "המדיניות הפושעת של היטלר אינה מצדיקה אף אחד אשר מבצע מעשים נוראיים בתגובה למעשים נוראיים. הקטסטרופה הפאן-אירופאית יכולה להיות מובנת באמת רק בהיבט הרחב שלה. מה שקרה לגולים הגרמנים הוא חלק מקונסטלציה היסטורית הכוללת את השואה היהודית".
ראו השווה גם בין גורל הגולים הגרמניים לקורבנות החיסולים האתניים בבלקן בשנת 1940.
היסטוריון מלחמת העולם השנייה, אנטוני ביוור, אשר מותקף בגרמניה בשל טענתו כי הגרמנים מנסים להפוך עצמם לקורבנות של מלחמת העולם השנייה, אמר בתגובה לדברי ראו, כי "יתכן שגורל הגולים הגרמנים שנאלצו לעזוב את בתיהם הוא לא הוגן ואף עקוב מדם. אך מי לעזאזל התחיל עם כל הדבר הארור הזה?".
מדינות במזרח אירופה הביעו לאחרונה כעס על יוזמה גרמנית - להקמת אתר זיכרון לאותם גרמנים שנאלצו לעזוב את בתיהם עם תום מלחמת העולם השנייה.