"לא ניתן לקיים מערכת משפט יעילה, שבגדרה יסתיימו ההליכים תוך זמן סביר ובכך יוגשם אחד העקרונות המרכזיים של עשיית הצדק, אם בעלי דין לא יעמדו במועדים שנקבעים להם. אכן, לעיתים נוצר קושי אמיתי ובלתי צפוי לעמוד במועד כלשהו, אלא שאז בעל הדין המבקש דחייה או ארכה אמור לפרט בבקשתו מתי נודע לו שלא יוכל לעמוד במועד ומה נעשה על ידו כדי לעמוד בו". כך אומר (יום א', 26.8.12) שופט בית המשפט העליון,
צבי זילברטל.
זילברטל דחה, תוך ביקורת חריפה, את בקשתה של חברת קל-בניין להעניק לה ארכה להגשת חוות דעת מומחה בתביעה בסך 18 מיליון שקל שהגישה נגד אינטל ועיריית קרית-גת בנוגע להקמת מכון לטיהור שפכים. סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע,
שרה דברת, הורתה לקל-בניין להגיש תצהירי עדות ראשית עד 30.7.12, הנתבעות הצטוו לעשות זאת עד סוף ספטמבר, ודיוני ההוכחות נקבעו לשלהי חודש אוקטובר.
ב-26.7.12 אחרי הצהריים הגישה קל-בניין, באמצעות עו"ד גד שילה, בקשה דחופה למתן ארכה להגשת העדויות מטעמה. "בקשה זו הוגשה לכאורה כארבעה ימים לפני המועד שנקבע להגשת תצהירי המבקשות, והלכה למעשה יום עבודה אחד (!) לפני המועד האמור", אומר זילברטל, שכן מדובר היה ביום חמישי. קל-בניין נימקה את בקשתה בכך ש"התובענה עוסקת במסכת עובדתית מורכבת, הנוגעת לשנים 2008-2000; כי העדים המרכזיים אינם עוד עובדי המבקשות ואחד מהם שוהה מרבית הזמן בחו"ל; כי הנהלת החשבונות של המבקשות עברה שינויים והנתונים מאוחסנים במערכת שאינה פעילה עוד; כי המסמכים מאוחסנים בארכיב חיצוני וכו'", וכי היא זקוקה לזמן להכנת חוות דעת מומחה.
דברת דחתה את הבקשה וקל-בניין הגישה את העדויות במועד; על כך מעיר זילברטל: "לא ניתן שלא להרהר האם תמונת הקשיים שהמבקשות פרטו בבקשתן לא הייתה מוגזמת נוכח הצלחתן לעמוד לבסוף במועד שנקבע, וזאת יום אחד בלבד לאחר שנדחתה בקשתן". עם זאת, קל-בניין ביקשה ארכה להגשת חוות דעתו של המומחה מטעמה, דברת דחתה את הבקשה וקל-בניין ערערה לבית המשפט העליון.
זילברטל דחה את הבקשה על הסף באומרו, כי מדובר בהחלטת ביניים בנוגע לסדרי הדיון. "החלטות אלה מצויות ב'גרעין הקשה' של העניינים שלגביהם מסור לערכאה המבררת שיקול דעת רחב ביותר ושאין דרכן של ערכאות הערעור להתערב בהחלטות הניתנות באותם עניינים", הוא אומר. זילברטל מותח כאמור ביקורת קשה על התנהלותה של קל-בניין: "בהתנהלות זו יש משום ביטוי של זלזול בוטה (גם אם לא מכוון) בהחלטת בית המשפט שקבעה מועד להגשת התצהירים, כאילו המועד שנקבע הוא המלצה בלבד או 'בסיס לשינויים'... נעלה מספק כי הקשיים אותם פרטו בבקשה היו ידועים להן, או שהיו יכולים להיות ידועים להן, זמן רב לפני הגשתה".
בחוזרו לאמירה עקרונית, אומר זילברטל: "קל וחומר שלא ניתן להשלים עם בקשת דחייה המוגשת, ללא כל טעם מבורר, ברגע האחרון ממש, כשקבלתה תחייב שינוי במועדי הוכחות. בתיק זה נקבעו שני ימי הוכחות. קבלת הבקשה פירושה הוא ביטול מועדים אלה וקביעת מועדים חלופיים. אין זה דבר של מה בכך. השינוי עלול להביא לחוסר אפשרות לנצל זמן שיפוטי באופן מיטבי. השינוי גם יגרור אחריו דחייה במועד סיום ההליך והתארכות ההליך. סיום ההליך תוך זמן סביר אינו רק אינטרס של בעלי הדין, אלא אינטרס מערכתי שבית המשפט מופקד על הגשמתו לטובת כלל ציבור המתדיינים, שהרי אם הליך מתארך מעבר לנדרש, יש לכך השלכה על המערכת כולה".
למרות שכאמור הבקשה נדחתה על הסף ולא היה צורך בקבלת תגובתן של אינטל ועיריית קרית-גת, מסיים זילברטל: "נוכח העובדה שהמבקשות הגישו בקשה זו בניגוד להוראות הצו, הן תישאנה בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 10,000 ש"ח".
