כ"ץ: מי שלא מסוגל לבצע טוען שביהמ"ש מפריע

הממשלה צריכה למשול, אך האמירה הזאת אינה מבטאת ביקורת כלפי בג"ץ אלא כלפי הממשלות לדורותיהן. כך אומר (יום ג', 28.8.12) שר התחבורה, ישראל כ"ץ. הוא הציג מספר דוגמאות לנושאים בהם ממשלות ישראל לא חוקקו את החוקים הדרושים, כגון הגירה, דוח אדמונד לוי וגיוס, ומאידך-גיסא הדגיש שבית המשפט מעולם לא התערב בנושאים כגון מלחמה, שלום ותקציב. "אין זה מקרה שמי שאינו מסוגל לבצע תולה את זה בסיבות משפטיות", הוסיף כ"ץ.

לדברי כ"ץ, המקום היחיד בו קיים פער של ממש הוא בין הציבור החרדי לבין בית המשפט. "אני בהחלט מבין את התחושות של הציבור החרדי, וכאן פער האמון הוא הרחב ביותר. כאן זה עניין של פער בהשקפת עולם, כאשר אין שופטים חרדיים בכלל ובבית המשפט העליון בפרט", אמר.

"מאבק על שאלת הסמכות"

שרת המשפטים לשעבר, ציפי לבני, אמרה שאת יחסו של הציבור לבית המשפט ניתן לסכם בשתי מילים: אין אמון. "זה בנפשנו, כי המשמעות בסופו של דבר היא אנרכיה. בחברה הישראלית מתנהל מאבק בין שני חלקים על השאלה מהו מקור הסמכות של חיינו כאן: התורה והפרשן הוא הרב או החוק והפרשן הוא בית המשפט. 40% מילדי ישראל לא הולכים ללמוד על עליונות החוק והמשפט. הם הולכים לשמוע את דברי הרב עובדיה יוסף, שטוען ששופטים הם רשעים ומי שמביא את עניינו אליהם גם הוא רשע, וכל זה בגלל שמרשים לנשים להעיד בבתי המשפט. כל אחד צריך לבחור צד במאבק הזה, ואי-אפשר לעצום עיניים ולומר שיש השקפות שונות. הכוח הפוליטי העדיף של אותה קבוצה שאינה מקבלת את עליונות החוק, מנוצל לרעה כדי להשליט השקפת עולם המעדיפה את ההלכה על פני החוק".

לדברי לבני, בית המשפט העליון נכנס לוואקום בהיעדר חוקה ומילא אותו בהשקפת עולמם של השופטים. "אני לא אוהבת את כניסת בית המשפט העליון לכמה תחומים, אבל אנחנו אשמים בכך שלא מילאנו את תפקידנו", טענה. לדבריה, גם ענייני יהודה ושומרון צריכים להיות מוכרעים בדרג המדיני ולא בידי בג"ץ, אבל גם לכך הוא נדרש בהיעדר הכרעות פוליטיות. "בתי המשפט לא עוזרים לי להגן עליהם, למרות שאמשיך לעשות את זה. אם אני לא יכולה למנות את רות גביזון כי יש לה אג'נדה שונה משל אחרים, ושינהלו הליכי מיון במינוי שופטים כמו בכל מינוי סמנכ"ל, וינהלו פרוטוקולים ויחילו על עצמם את דיני השקיפות שהם דורשים מאחרים. אני לא יכולה לסבול סירוב לקבל ביקורת על כל גוף, כולל הפרקליטות. זה לא ייתכן שתיק ינוהל בפרקליטות עשר שנים, בין אם זה אדם מן השורה ובין אם זה איש ציבור", הוסיפה לבני.

"האמון יגדל אם יהיה פיקוח"

שר המשפטים לשעבר, חיים רמון, התייחס לתרומתן של מערכות אכיפת החוק לירידת האמון בבתי המשפט בקרב כלל הציבור. "היא איננה מסוגלת ואיננה רוצה לקבל ביקורת. כל מי שמעז להעביר עליה ביקורת - מיד הוא מסומן כמי שמתנגד לשלטון החוק". רמון ציטט את היועץ המשפטי לשעבר, מני מזוז, אשר אמר עם כניסתו לתפקיד, שבפרקליטות יש "סימון מטרות" - ולדבריו הכוונה היא לתפירת תיקים. "האם זה הגיוני שנגד ראש ממשלה בזמן כהונתו נפתחים 11 תיקי חקירה? חמישה מהם נסגרו על-ידי המשטרה והפרקליטות אחרי דיון ארוך. מארבעה נוספים הוא זוכה, אחד הוא הורשע בהפרת אמונים על עבירה פרוצדורלית ואם היה עומד בפני עצמו לא היה מועמד לדין, ואחד מתנהל", הוסיף רמון. "הוא זוכה. זיכוי זה זיכוי", הגיב לקריאות מן הקהל לפיהן הזיכוי היה מחמת הספק.

עוד טען רמון, כי לפרקליטים ניתן גיבוי מוחלט, וכי מצא רק פרקליטה אחת שהועמדה לדין משמעתי בעקבות דרישה של שופטת בעניינה. הוא הזכיר מספר תיקים בהם למרות מחדלים של הפרקליטות, כולל ביקורת של בתי המשפט (כגון ענייניהם של רפאל איתן וראובן ריבלין והאונס בעין גדי), אך לא נעשה דבר בעניינם של הפרקליטים שהיו אחראים לכך. רמון גם הזכיר את מינויה של רות דוד לפרקליטת מחוז תל אביב למרות מחדליה בנוגע להאזנות הסתר במשפטו.

"אני נאבק כבר הרבה זמן שיקרה דבר אלמנטרי: שיהיה גוף ביקורת על הפרקליטות, כמו שיש במדינות מפגרות דוגמת ארה"ב, קנדה ואנגליה. הפרקליטות נלחמת בשצף קצף, מפעילה את כל המכבשים. כשהקימו את מח"ש אמרו שאם תהיה מח"ש לא תהיה משטרה. אפילו על שופטים יש ביקורת. אם יהיה פיקוח, אמון הציבור בהם יגדל. זה היסוד לאמון במערכת אכיפת החוק, שלכל אזרח יהיה לאן לפנות כאשר הוא מרגיש שפוגעים בחופש שלו ובשמו הטוב".