בפסק דין רב-חשיבות המהווה איתות ברור למעסיקים בכלל ולשירות המדינה בפרט, פסל (יום ג', 28.8.12) בג"ץ את ההוראה לפיה סוהרים מחויבים לפרוש לאחר גיל 57. ההחלטה התקבלה פה אחד בהרכב של שבעה שופטים, והשופט
סלים ג'ובראן קורא במסגרתה למאבק חורמה בתופעה של הפליה על-רקע של גיל.
את העתירה הגישה רב-כלאי עו"ד לאה זוזל, אשר הוצאה לגמלאות באפריל 2009 בגיל 57 וחודשיים. כבר בשנת 2006 קבע בג"ץ, כי הנוהל לפיו שוטרים וסוהרים חייבים לפרוש בגיל 57 אינו תקף, והורה לקבוע נוהל חדש. הנוהל המעודכן של השב"ס קבע, כי סוהרים (הגדרה החלה על כל עובדי השירות) בני 57 יכולים לבקש להאריך את שירותם בשנה ולכל היותר שלוש פעמים, עד גיל 60 - אך ההחלטה על כך נתונה בידי ועדה בראשות ראש מינהל משאבי אנוש בשב"ס.
זוזל טענה, כי עצם האפשרות שהשב"ס יוכל להוציא סוהר לגמלאות בגיל 57 היא פסולה ויש בה הפליה מחמת גיל. לדבריה, לא זו בלבד שהנוהל החדש לא יישם את הוראות בג"ץ משנת 2006, אלא שהוא אף החמיר את המצב בכך שהפך את העובדים המבוגרים לעובדים זמניים הזקוקים לחידוש החוזה עימם מדי שנה. עוד ציינה, כי היא נדרשת לפרוש עשר שנים לפני גיל הפרישה של פרקליטות בשירות המדינה, וגם זו הפליה. השב"ס טען שהנהלים תקינים, כל בקשה נבחנת לגופה והגיל הוא רק אחד המשתנים בקבלת ההחלטה.
פוגעני, אכזרי וכבד משקל
השופטת
אסתר חיות אומרת: "המופע של הפליה מחמת גיל בקשר עם הוצאת העובד או העובדת לגימלה הוא פוגעני ואכזר. פרישה מעבודה של אדם מבוגר נושאת משמעויות כבדות-משקל והשלכות מהותיות על חייו הן בהיבט הכספי, הן בהיבט החברתי, ולא פחות מכך על דימויו העצמי, בהינתן הפגיעה הנגרמת לכבודו של מי שיכול וחפץ להמשיך ולעבוד. על כן, לא ניתן להפריז בחשיבותה של החובה לנהוג באופן שוויוני בין עובדים בעניין קביעת גיל הפרישה". לדבריה, כפיית פרישה בגיל נמוך יחסית מהווה גם היא הפליה על-רקע גיל.
חיות קובעת, כי עדיין רב הפער הבלתי-מוצדק בין הסדר הפרישה של סוהרים לזה של כלל עובדי המדינה, בשל הדגש המובהק הניתן למרכיב הגיל בהסדר הפרישה לסוהרים כמרכיב מרכזי, גם אם לא בלעדי, וכציר עיקרי אשר סביבו סב ההסדר כולו. בעוד עובדי מדינה רשאים לעבוד עד גיל 67, עובדי השב"ס נדרשים לעבור תהליך של הארכת שירות וכאמור אינם יכולים לשרת מעבר לגיל 60, וזאת בלא כל הבחנה בין תפקידי שטח לתפקידי מטה. "הסדר הפרישה שנקבע לסוהרים בפקודת שקילת הארכת שירות הוא הסדר מפלה אשר מן הראוי להורות על ביטולו, למצער ככל שהוא נוגע לסוהרים דוגמת זוזל המשרתים בתפקידים מקצועיים, מינהליים ובתפקידי מטה", היא מסכמת.
סטריאוטיפים שאינם מבוססים
ג'ובראן צירף חוות דעת ארוכה בה הוא קובע, כי הסדר הפרישה אומנם אינו פוגע בצורה בלתי מידתית בעיקרון השוויון, אך הוכחה אפליה על-רקע גיל - בין היתר משום שהשב"ס מעסיק רק שני עובדים בני למעלה מ-60. "ההפליה אינה חייבת להיות מגולמת רק באופן הפעלת הפקודה על בקשות שהוגשו, ויכולה למצוא ביטוי גם בכך שאפשר שיהיו עובדים אשר היו רוצים להאריך את שירותם, אך בשל נסיבות מוסדיות שונות (ובראשן 'רוח המפקדים') כלל אינם מגישים בקשות אלו", אומר ג'ובראן.
ג'ובראן מסכם: "תופעת ההפליה על בסיס גיל היא תופעה חמורה ביותר. היא פוגעת בכבוד האדם, וגורמת להשפלה. תופעה זו אף פוגעת פגיעה חמורה במשק, המאבד עובדים טובים ומוכשרים רק על בסיס סטריאוטיפים שאינם מבוססים. יתר על כן, פגיעה זו לרוב חמורה במיוחד בקרב עובדים מוחלשים ממילא, המתקשים לעמוד על זכויותיהם. בעוד שבראשות המשק, מוסדות הציבור ורשויות המדינה ישנם עובדים רבים שעברה שנתם השישים, מוצאים עצמם מבוגרים לא מעטים מחוץ לשוק העבודה בשיאם, רק בשל גילם.
"לעיתים, מדיניות זו גלויה היא, או אז קל לבתי המשפט לזהותה ולמגרה. יחד עם זאת, סוד גלוי הוא שבמוסדות רבים שבהם לא תתגלה כל הפליה בהנחיות הניהוליות, תתקיים זו בפרקטיקה באין רואים. כשמגיעים הליכים אלו לפתחו של בית המשפט, עושה הוא כל שהוא יכול כדי למגר את ההפליה ולהגן על כבודם של בני אדם שכל 'חטאם' הוא התבגרותם. יחד עם זאת, מיגורה של תופעה זו צריך להיעשות על-ידי פעולה משותפת של כלל הגורמים הציבוריים והפרטיים, שלא יתנו לה עוד יד. מקל וחומר שעל רשויות המדינה לעשות כל שביכולתן למגר את תופעת ההפליה מקירבן".
לפסק הדין הצטרפו המשנה לנשיא בדימוס,
אליעזר ריבלין, המשנה לנשיא
מרים נאור והשופטים
ניל הנדל,
יורם דנציגר ו
עוזי פוגלמן. בג"ץ הורה להחזיר את זוזל לעבודה בשב"ס, בדרגה ובתנאים שהיו לה עד 2009, וזיכה אותה בהוצאות בסך 30,000 שקל. את זוזל ייצג עו"ד מאיר אבירם, ואת השב"ס - עו"ד מיכל ששון.