שותפו לשעבר של נאמן נגד הצעתו לבוררות חובה

"מפריטים לו את המערכת. תחת רגלי נשיא בית המשפט מתנהלת הפיכה". כך טוען (יום ג', 4.9.12) ח"כ יצחק הרצוג בנושא הצעתו של שר המשפטים, יעקב נאמן, לקבוע בוררות חובה במקצת מהנושאים הנדונים בבתי משפט השלום, ובהתייחס להתנגדותו של נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס, להצעה. הרצוג היה שותפו של נאמן במשרד הרצוג-פוקס-נאמן לפני מינויו של נאמן לתפקידו הנוכחי.

על-פי הצעת החוק, יוסמכו נשיאי בתי משפט השלום להעביר לבוררות תביעות אזרחיות עד סכום של 2.5 מיליון שקל אף ללא הסכמת הצדדים. זאת, למעט תביעות פיצויים עקב נזקי גוף, תביעות מנהליות ותביעות עקרוניות או בעלות השלכה ציבורית. הבוררות תנוהל בפני עורכי דין שימונו ע"י ועדה ממליצה לשר המשפטים. הצדדים יוכלו לערער על הכרעת הבורר בפני בית משפט. כיום, הצדדים להליך מופנים להליך בוררות רק בהסכמת שני הצדדים.

נציגת הנהלת בתי המשפט, עו"ד שירי לנג, אמרה, כי גרוניס כתב לוועדה, כי הוא מתנגד להצעה בנימוק שהיא פוגעת בעצמאות מערכת המשפט, בזכות להליך הוגן ובזכות הפנייה לערכאות. לדבריו, ההצעה אינה חוקתית ולא תשיג את המטרה, כיון שהיא עלולה להטיל עומס על בתי המשפט. גרוניס אף חושש מפני ניגוד עניינים בו עלול להימצא הבורר.


"גרוניס הפך את עצמו לצד"


יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ יריב לוין, שאל: "למה הנשיא מתערב בנושא? הוא הופך את עצמו לצד בהליך". על כך אמר הרצוג, שתחת רגליו של גרוניס מתנהלת הפיכה. הרצוג הציע שגרוניס יופיע בפני הוועדה ויסביר את דעתו. "תבקשו תוספת תקציב לשופטים. בגלל זה להרוס את כל המערכת? אסור לכפות בוררות על אזרחים רק בגלל שמישהו לא יודע לנהל את המערכת! האזרחים דורשים דין וחשבון, והם יחליפו את מי שיושב בתפקידים האלו. יהיו מצבים מטורפים של ניגוד עניינים ולעולם לא נדע עליהם. זה הפרטה של מערכת המשפט". יו"ר ועדת החוקה, ח"כ דוד רותם, השיב: "גם קבלת פסק דין תוך זמן סביר זה זכויות אזרח".

ח"כ רחל אדטו אמרה, כי יש צורך לשקול בכובד ראש את דעתו של גרוניס. רותם השיב: "שלא יהיה לך ספק, הדעה היחידה שאני מתחשב בה, היא של הנשיא גרוניס". אדטו הוסיפה: "קחו את הכסף שיוקצה לבוררים, ותמנו עוד שופטים. אנחנו רוצים שופטים אובייקטיביים. בכסף שהוקצה לבוררות, מי שילכו לשמש כבוררים, הם רק עורכי הדין הצעירים והלא-מנוסים".

ד"ר דפנה קפליוק מהמרכז הבינתחומי בהרצליה הציעה מתכונת בוררות חובה בפני בוררים שיבחרו רנדומלית בהסכמת הצד החלש, שהוא בדרך כלל אזרח שתובע חברות ביטוח, קבלנים וכדומה, כאשר החלטתו של האזרח תחייב את החברות לפנות להליך בוררות. לדעתה, ראוי שהמדינה עצמה תתחייב לפנות להליך בוררות בתביעות נגדה.


"ברור מי לא יהיה בורר"


נציג לשכת עורכי הדין, עו"ד ערן גולן מהוועד המרכזי, אמר: "הלשכה מתנגדת מכל וכל להצעה במתכונתה הנוכחית. אפשר למצוא שופטים לשעה. אותם עורכי דין שמבקשים להתמנות לשפיטה, ימונו על-ידי הוועדה לבחירת שופטים לתקופה קצובה, מעין שירות מילואים לשופטים". לדברי הלשכה, "ההצעה שהעלה משרד המשפטים היא תקצוב שנתי של 400 אלף שקל לבורר תמורת 150 תיקים, תוך מתן אפשרות להגיע לתקציב של עד 1.5 מיליון תמורת 600 תיקים. בהנחה שבורר משקיע כ-15 שעות עבודה לתיק, על-מנת שיוכל לנהל 600 תיקים יהיה עליו לעבוד כ-30 שעות ביממה. מכאן ברור לנו מי לא יהיה הבורר - עורך דין מקצועי ומנוסה או שופט בדימוס".

נציגת האגודה לזכויות האזרח, עו"ד אן סוצ'יו, אמרה: "העומס בבתי המשפט נוראי. העוול נמשך כבר שלושה עשורים ופוגע בזכות הגישה לערכאות. אולם מה שמוצע, זה לפתור עוול אחד בעוול אחר. אין בין ההצעה לבין בוררויות ולא כלום. לא יחולו על הבוררים הכללים שמבטיחים את עצמאות השפיטה כמקובל אצל שופטים כמו ייחוד המקצוע, כללי אתיקה, נציב פניות הציבור ועוד".