אישה שמנעה מבעלה להעניק לה גט במשך 29 שנים תפצה אותו ב-100,000 שקל. כך פסק (4.9.12) שופט בית המשפט למשפחה בירושלים,
דניאל טפרברג.
בני הזוג נישאו בשנת 1970, נולדו להם ארבעה ילדים והבעל עזב את הבית בשנת 1983. לטענתו, אשתו סירבה לקבל גט בשל תביעותיה הרכושיות, ואילו האישה טענה שבמשך שנים רבות לא עשה בעלה דבר כדי לקדם את הענקת הגט.
טפרברג אומר, כי סירוב לקבל גט יוצר עוולה אזרחית בשל שורה של עילות: רשלנות,
הפרת חובה חקוקה, הפרת הוראה חוקית ופגיעה בעקרונות חוק יסוד
כבוד האדם וחרותו. "תופעת סרבנות הגט היא תופעה בזויה הראויה להיעלם ממחוזותינו. האפשרות המקוממת כי סרבן הגט יחזיק בידו את כבודו וחירותו של בן זוגו וירמוס אותו רק לשם מיקוח או אף גרוע מכך, לשם נקמנות גרידא, אין ליתן לה מקום באכסניה זו. משהגיעה תופעה זו לפתחו של בית המשפט, יש לפעול בכל הכוח למגר התופעה", הוא קובע.
במקרה הנדון קובע טפרברג, כי אין אמת בטענת האישה לפיה ביקשה להגיע לשלום בית, וכי היא עצמה חשפה את האמת בעדותה: "אם לא נותן לי את הדירה, אני לא נותנת לו גט. חבל". טפרברג מציין: "בית המשפט התרה בנתבעת במעמד הדיון, כי שימוש בגט לצורך דרישות שאינן מגיעות על-פי חוק הינו שימוש לרעה בגט וכי הדבר אינו מקובל ואינו ראוי. אין לנו אלא להצטער כי אף בכתב ההגנה ובהמשך ההליכים בחרה הנתבעת להמשיך ולהלך בדרך זו". והוא מסכם: "ברי, כי הנתבעת ידעה כי התובע גמר אומר בליבו לפני שנים להתגרש, אך סירבה לקבל את הגט תוך שימוש בו כ'קלף מיקוח' למילוי דרישותיה, ומשכך גרמה לתובע נזקו תוך עצימת עין לכל הפחות או אף חמור מזה עשתה זאת במזיד".
טפרברג חייב את האישה בתשלום של 25,000 שקל לשנה מאז 2003 (המועד אותו תבע הבעל). הוא קבע סכום זה בהתחשב במצבה הכלכלי ("אין בענישה מטרה להביא את האדם לידי פשיטת רגל וקריסה כלכלית ואישית", הוא מציין) ובכך שבסופו של דבר קיבלה את הגט. האישה חויבה גם בתשלום של 23,400 שקל בגין שימושה בדירת המגורים של בני הזוג ובהוצאות בסך 10,000 שקל. את הבעל ייצג עו"ד שמעון ביטון, ואת האישה - עו"ד נפתלי מהגר.
הפטפטת המדינית הבלתי אחראית שמהדהדת בתקש...
