משטרת ישראל תפצה אדם בן 70, אשר ביקש למכור את רכבו, ואשר בעקבות סכסוך אזרחי עם הקונה, תקפו אותו לדבריו חמישה בלשים של משטרת נתניה, הובילו אותו כשהוא אזוק לתחנת המשטרה, תוך התעמרות מילולית בו, ואחרי שפישפשו בתיק היד שלו ומצאו צ'ק דחוי של הקונה, שחררו אותו.
סגנית נשיאת בית משפט השלום בתל אביב,
זהבה אגי, קבעה (30.8.12) כי מדובר בפעילות משפטית תמוהה לאור מהותו האזרחית המובהקת של הסכסוך, והיעדר תלונה מסודרת ומפורטת, המבססת ולו חשד קל לעבירה פלילית כלשהי מצד האזרח.
לדברי השופטת, מדובר ב"פעולה פרטיזנית של צוות הבילוש, תוך חריגה בוטה מכללי ההתנהלות וטיפול בתלונות... התנהלות השוטרים לא עמדה בנהלי המשטרה המקובלים והסבירים, בעיקר בכל המתייחס לטיפול בסכסוכים אזרחיים מובהקים".
תחילת הפרשה במודעה שפרסם ג'רי הראל באפריל 2005 למכירת רכבו. קונה בשם אורלי אלירז התעניינה ברכישת הרכב. העסקה לא הושלמה, אך לצורך הוכחת רצינות כוונותיה, הפקידה בידיו צ'ק על סך 10,000 שקל למועד דחוי. בינתיים, המוכר נסע לחו"ל, ואלירז התחרטה וחזרה בה מכוונתה.
מכיוון שבעת שהותו בחו"ל הוא לא ענה לשיחותיה, ולטענתה חשדה כי הוא מתכוון "לעקוץ" אותה, היא הצליחה, באמצעות חברה לחיים, לתאם איתו פגישה בקניון בצומת דרורים ובמקביל - הגיעה למשטרת נתניה וטענה כי הוא מתכנן לרמותה והראיה היא שהוא מתכוון להיפגש עם אדם אחר לשם מכירת רכבו.
בלשי המשטרה לא השתהו, ועוד בטרם נגבתה ממנה תלונה מסודרת, הם יצאו בשני כלי רכב למקום המפגש. אחרי שהראל אותר, עטו עליו הבלשים הלבושים אזרחית מבלי שהזדהו בפניו, דחפו אותו בכוח מחוץ לרכבו אל אחת המכוניות המשטרתיות, נטלו ממנו את תיקו והובילו אותו לתחנת משטרת נתניה, ואף אזקו אותו.
בתחנת המשטרה הם חיטטו בתיקו, מצאו את הצ'ק, מסרו אותו לאלירז ושחררו אותו. בדיעבד התברר, כי אלירז לא מסרה במשטרה שעוד קודם לכן היא נתנה הוראת ביטול לצ'ק הדחוי, כך שלא היה נגרם לה כל נזק, גם אם הצ'ק היה מופקד.
הראל, באמצעות עורכי הדין עזרא טרבלוס ויהושע רזניק, ממשרד רזניק, סרטל, סהראי, הגיש תלונה למח"ש נגד השוטרים אך התיק נסגר מחוסר ראיות. בהמשך, הוא הגיש תביעה נגד המשטרה ונגד השוטרים שהיו מעורבים באירוע. לאחר שבית המשפט קיבל את עמדת המדינה ולפיה חלה חסינות על השוטרים לפעילותם בעת מילוי תפקידם, נדחתה התביעה נגד השוטרים, ונותרה המדינה כנתבעת יחידה.
בפסק דין מפורט, קובעת השופטת אגי, כי כתוצאה ממסכת האירועים "נפגעה האוטונומיה של התובע על גופו ורכושו. מדובר באדם מבוגר, ללא כל עבר פלילי, שלא עשה כל מעשה שיש בו חשד לעבירה פלילית, שעוכב תוך הפעלת אלימות גופנית ומילולית על-ידי צוות של שוטרים, בפרהסיה, שלא כדין, ונגרמה לו עוגמת נפש מרובה".
בנתחה את עדויות השוטרים, מעלה השופטת אגי תמיהה בדבר אמיתות מועד רישומה של ההודאה שנגבתה מהמתלוננת, כמו גם תיאור בדיעבד של ההתרחשויות. השופטת מטילה ספק באותנטיות של המסמכים, שייתכן שמולאו רק אחרי שהפרשה הסתיימה. "שוכנעתי כי לא היה מקום מלכתחילה לפעילות המשטרתית, שלא התבססה על תלונה מסודרת ממנה עולה חשד לעבירה".
השופטת קבעה כי המדינה תשלם הוצאות משפט, וכן שכר טירחת עורך דין בסך 7,000 שקל.
