בית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, דן לאחרונה בשלושה פסקי דין חשובים, העוסקים בבקשות לקבלת מידע מכוח חוק חופש המידע.
חוק חופש המידע, שנחקק בשנת 1998, הכיר לראשונה במידע כנכס ציבורי, ועיגן בחקיקה את זכותו של הפרט לקבל מידע מהרשות הציבורית.
אחד העקרונות שבבסיס חופש המידע הוא, כי מניעיו של מבקש המידע לקבל את המידע אינם עומדים למבחן. הטעם לכך הוא, כי האינטרס בקבלת המידע אינו רק אינטרס פרטי אלא מדובר באינטרס ציבורי. יחד עם זאת, אוסר החוק על גילוי מידע שגילויו פגיעה בפרטיות.
הזכות לפרטיות מול חובת השקיפות של מעשי השלטון
בפסק הדין בעניין ישראל פרי נגד משרד המשפטים, נידון הסכם שנחתם בין העותר (פרי) לשלטונות המס. העותר ביקש מבית המשפט לאסור על שלטונות המס לגלות למתחרהו העסקי את פרטי ההסכם, מאחר והגילוי יגרום לפגיעה בפרטיותו של העותר ובאינטרסים הכלכליים שלו.
העותר לא חלק על-כך, כי במסגרת ההסכם ויתר במפורש על כל טענת סודיות היכולה לעמוד לזכותו, או למי מטעמו בגין פרסום ההסכם, אולם טען כי זכותו לפרטיות גוברת, וכי גילוי המידע למתחרהו העסקי יפגע באינטרסים מוגנים שלו.
טענות העותר נדחו על-ידי בית המשפט, בייחוד לאור העובדה כי חתם על סעיף ויתור סודיות. בית המשפט חזר והדגיש את העיקרון, לפיו פרסום הסכמים עם רשויות השלטון לא נועד להשביע רעבונם של סקרנים, אלא להבטיח את שקיפות מעשי השלטון ולהקנות לציבור יכולת בקרה עליהם.
המידע הוא נכס ציבורי, ואם מסירתו אינה מהווה פגיעה בפרטיות, מוטלת חובה למסרו, גם אם יש בכך כדי לשרת אינטרס אישי או כלכלי של מבקש המידע.
עיון בפרוטוקולים של המל"ג והות"ת
בעתירה שהגיש עיתון 'הארץ' נגד המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), דרשו עורכי הדין מיבי מוזר ותמיר גליק, לעיין בפרוטוקולים של של ישיבות המל"ג ושל ישיבות הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) הפועלת במסגרתה, בין היתר, כדי לעקוב אחר הצעדים בהם נקטו אלה בעקבות פרסום ממצאי דוח מבקר המדינה בשנת 1999, שקבע כי המל"ג אינה מפקחת כראוי על הות"ת, וכי הות"ת העלימה מהאוצר נתונים כספיים ובעיות תקציביות עקרוניות של המוסדות להשכלה גבוהה.
בעתירה, טען העיתון, כי לציבור ישנו עניין מיוחד בהחלטות המועצה ובדרכי קבלתן, לנוכח היקף כספי הציבור עליו היא חולשת - כ-6 מיליארד ש"ח בשנה.
שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, בעז אוקון, הורה למל"ג להעביר לעיון העיתון את הפרוטוקולים, מכוח החובה שבחוק חופש המידע, כדי שהציבור יוכל להתמודד עם שיקולי המל"ג וליטול חלק ממשי יותר בקבלת החלטותיה.
עם זאת, התיר השופט אוקון למל"ג להשמיט קטעים מהפרוטוקולים, אם היא סבורה כי אלה עשויים לפגוע בפרטיותו של צד שלישי שעניינו נידון בישיבות, או אם מוטל בהם חיסיון על-פי דין. באם המועצה מחליטה להשמיט קטע מסויים, עליה לציין זאת בנוסף לסיבת ההשמטה.
עוד קבע השופט אוקון, כי למועצה מותר לבקש מבית המשפט לאפשר לה להשמיט שמות דוברים, ובלבד שזו תהא קשורה לתוכן הדיון או לתוכן אמירתו של הדובר (הכוונה למקרים של השמצות או דברים שאינם ענייניים וכו').
עיון בפרוטוקולים של ועדת השלוחות של המל"ג
עתירה מינהלית אחרת, שהוגשה נגד המועצה להשכלה גבוהה, עוסקת בזכות העיון בפרוטוקולים מדיונים פנימיים.
העותרת, חברת I.S.E ייעוץ והכוונה בע"מ, המפעילה שלוחה של מוסד להשכלה גבוהה מחו"ל, ביקשה לעיין בפרוטוקולים של המועצה להשכלה גבוהה, שעניינם נוהל מיוחד למתן רשיונות זמניים להשלמת לימודים בשלוחות של אוניברסיטאות זרות.
העותרת ביקשה לעיין בפרוטוקולים מדיוני "ועדת השלוחות", שהיא הוועדה המייעצת למועצה להשכלה גבוהה, לגבי העותרת עצמה ולגבי שלוחות של אוניברסיטאות אחרות. המל"ג טענה, כי אין לחייבה לחשוף פרוטוקולים של דיונים פנימיים של הגורם הממליץ, מאחר ויש בכך כדי לחשוף את המשתתפים ללחצים.
בית המשפט קיבל את דרישת העותרת לעיון בפרוטוקולים הנוגעים לעניינה היא, ודחה את עתירתה לגבי דיונים הנוגעים לשלוחות אחרות.
בית המשפט דחה את טענות המל"ג, וקבע כי גילוי פרוטוקולים של הוועדות הינו בגדר מידע המצוי ברשות הציבור, היכול לשפוך אור על שיקוליה של המל"ג ולחשוף אותה לביקורת ציבורית ראויה.
אשר לחשש המל"ג מפני פגיעה בעצמאות הדיון בוועדות, הוסיף בית המשפט, כי סביר להניח כי חברי ועדה בעלי-שם בתחום עיסוקם, לא יושפעו מלחצים חיצוניים, גם אם יידעו כי דעתם תובא לביקורת ציבורית.
על הרשות הציבורית, המבקשת למנוע גילוי בפרוטוקולים, להצביע על פגיעה בפועל שתיגרם לה עקב הגילוי. היות והמל"ג לא הצביעה על פגיעה כזו, קבע בית המשפט, הרי שיש להתיר את הגילוי.
במקרה הנידון, אימצה המל"ג את המלצות ועדת השלוחות, כך שהפרוטוקולים מישיבותיה של ועדה זו חיוניים לצורך ידיעת הטעמים שהיו בבסיס ההחלטה.
אשר לעיון בפרוטוקולים מדיונים הנוגעים לשלוחות אחרות- נקבע כי למידע זה אין קשר ישיר לעניינה של העותרת.
המשותף לשלושת פסקי הדין, הוא המשקל הרב שניתן על-ידי בתי המשפט לחשיפת מידע ציבורי, והעדפת האינטרס הציבורי בגילוי מידע על-פני אינטרסים אחרים.
עת"מ 765/03 ישראל פרי נ' מדינת ישראל - משרד המשפטים (הממונה על חופש המידע);
עת"מ 1069/03 I.S.E יעוץ והכוונה בע"מ נ' המועצה להשכלה גבוהה
__________________
עו"ד ענת בירן (רקם), היא שותפה בכירה במשרד עו"ד יגנס, טויסטר, בירן ושות'
נתניהו היה חייב להתפטר דקה אחת לפני הרצי הלוי ורונן בר 
