משרד האוצר מסר בתגובה לחוות דעתו של
מבקר המדינה בנוגע לעליית מחירי המזון, כי ועדת טרכטנברג קבעה ש"פיקוח על מחירים אינו אלא פתרון זמני, חלקי ולא יעיל". לדברי המשרד, הדוח מצביע על כך שמבנה מקטע הרפתות ואופן חישוב מחיר החלב הגולמי מכביד על הצרכן שלא לצורך ומביא למחירים גבוהים המסבסדים חוסר יעילות בקרב היצרנים. יישום המלצות ועדת קדמי לעניין משק החלב צפוי להוריד את מחיר החלב הגולמי ב-15%. טיפול בכשלים במקטע הקמעונאי, בהתאם להמלצות הוועדה, יוביל להגברת התחרות והורדת המחירים לצרכן.
התמ"ת: הלחם התייקר פחות
משרד התמ"ת (בראשו עומד כיום
שלום שמחון, הסופג ביקורת קשה בדוח המבקר הנוגע למחירי החלב), ציין בתגובה את עבודתה של ועדת קדמי, אשר בדקה את כלל מרכיבי שוק המזון. הוועדה מצאה, כי הוא מאופיין במספר כשלים, שהביאו במהלך השנים לעליית מחירים לא מוצדקת, ולכן קבעה שורת צעדים להוזלת סל הקניות, שתחילתם בעידוד התחרות בתחום הייצור והייבוא, עבור דרך יחסי המסחר שבין הספק לרשת השיווק, ובין רשת השיווק לצרכן וכלה בחיזוק המודעות והכוח הצרכני.
אחת ההמלצות של ועדת קדמי היא ששרי האוצר והתמ"ת ימליצו על מוצרים בסיסיים שיכנסו לפיקוח מחירים זמני עד ליישום מלא של המלצותיה, שיביאו לשינוי משמעותי בענף ולהגברת התחרות. המלצה זו, לצד המלצות נוספות - ובהן הגברת שקיפות המחירים לצרכן, הגבלת ריכוזיות קמעונאית ברמה האזורית, עידוד עסקים קטנים, איסור הסדרים בלתי תחרותיים ביחסי ספק-קמעונאי והפחתת מכסים - יובאו לאישור הממשלה במסגרת חוק ההסדרים.
עוד מסר התמ"ת, כי המפקח החדש עורך בחינה מחודשת של כלל הליכי העבודה הקיימים, בליווי רואה חשבון, על-מנת לוודא שהעלויות המוצהרות והתחשיבים הנוגעים לתשומות הייצור ושעל פיהם נקבעים המחירים בפיקוח, אכן משקפים את המציאות לאשורה. בעקבות בדיקה זו, הוחלט להעלות את מחיר הלחם ב-6% בלבד, ולא ב-9% כפי שדרשו בעלי המאפיות.
משרד החקלאות: השתלחות וחוכמה בדיעבד
משרד החקלאות מסר בתגובה: "מדיניות הסרת מוצרי החלב היא חלק ממדיניות כלכלית כוללת להעצמת הליברליזציה בכלכלה הישראלית ואשר הובילה להיצע רחב ומרשים של מגוון מוצרי חלב לצרכן הישראלי, מן הייחודיים שקיימים במדינות המערב. ההחלטה להוציא את הקוטג' מפיקוח נבעה דווקא משום שלדעת חברי ועדת המחירים כגוף (ולא כהנחייה פרטנית של מי מחבריה) נוצרו תנאי תחרות בענף לגבי מוצר זה: משנת 1999 ועד 2008, עלו מחירי מוצרי החלב שלא בפיקוח בשיעור דומה לאלה המפוקחים. הפער שנפער במחיר הקוטג' החל בשנת 2009, שלוש שנים לאחר הוצאת הקוטג' מפיקוח, וכשנה לאחר רכישת תנובה על-ידי גורם עסקי פרטי. התנהלות תנובה בשנים אלה של עלייה חריגה במחיר הקוטג' נמצאת תחת בדיקה וחקירה של הממונה על ההגבלים העסקיים. אשר על כן נראה, כי חוות הדעת של מבקר המדינה היא בבחינת חוכמה שבדיעבד.
"שתי ועדות שמונו על-ידי הממשלה ושפעלו בשנה האחרונה, לא המליצו על מנגנון הפיקוח על המחירים בקביעת מחיר כמנגנון הראוי שיוביל לריסון מחירי המזון במדינה, והמליצו רק על הגברת הדיווח על הריווחיות ומעקב בהתאם, וכן על אפיקים נוספים שאינם בתחום הפיקוח אלא הגברת התחרות והמודעות הצרכנית".
"חוות הדעת של מבקר המדינה מותירה תחושה קשה של רצון להשתלח, בניגוד למקובל, בשני עובדי ציבור בכירים ועתירי ניסיון והישגים במשרד החקלאות. בחוות הדעת המבקר גם מציין את שמותיהם הפרטיים. המבקר לא נהג כך עם פקידים אחרים במשרד האוצר ו/או התמ"ת החברים אף הם בוועדת המחירים, וכמובן שותפים להחלטותיה".
שמחון: דרשתי להוזיל את הקוטג'
שמחון מסר בתגובה, כי הוא פעל להסדיר את ענף החלב תוך הסכמה עם משרדי הממשלה השונים. "במקביל וכצעד משלים הסכימו משרדי האוצר והחקלאות להסיר הפיקוח ממוצרי חלב, מתוך תפישה שהוצאת מחירים מפיקוח תייצר תחרות, תגדיל את הצריכה, תעשיר את מגוון המוצרים וחשוב מכל – תוזיל מחירים לצרכן. נדגיש, כי חוק החלב נועד להסדיר את הענף לטובת היצרנים והצרכנים כאחד".
לדברי שמחון, כאשר התברר לו שמחירי הקוטג' זינקו, הוא זימן דיון בהשתתפות המחלבות והודיע להן, כי אם מחירי הקוטג לא יירדו - יוחזר מחירו לפיקוח. הודעה דומה נמסרה גם לכנסת. שמחון אומר, כי הוא המשיך לטפל בסוגיית הורדת יוקר המחייה גם כשר התמ"ת, כשיזם עם שר האוצר את הקמת ועדת קדמי, שהגישה שורת המלצות מקיפות להורדת יוקר המחיה ולהוזלת מוצרי מזון ומוצרים נוספים. שמחון הודיע, כי יתמוך בהמלצת המבקר לפיה נציגי צרכנים יופיעו בפני ועדת המחירים.
יחימוביץ: אין תחרות
יו"ר מפלגת העבודה, ח"כ
שלי יחימוביץ, אמרה שהדוח הוא "כתב אישום חריף נגד הממשלה שהפקירה את הביטחון התזונתי של אזרחיה לכוחות השוק, וגרמה לעליית מחירים חדה של מוצרי המזון בכלל ושל מוצרי החלב בפרט. הוצאת מוצרים לתחרות בלי שיש תחרות - היא כשל כלכלי. יש לגבש בדחיפות סל מוצרים בסיסי בפיקוח. דוח המבקר ממוטט כליל את מגדל הקלפים שבנתה הממשלה, ועל פיו 'כוחות השוק' כבר יעשו את שלהם בכל הנוגע למחירי המזון".
יחימוביץ הוסיפה: "חשוב ביותר הקישור שעושה המבקר בין הביטחון התזונתי שהופקר ובין חוק יסוד
כבוד האדם וחרותו. קביעתו, כי 'לא נעשה כל שימוש בסל מוצרים בסיסי כלשהו כבסיס לקידום אספקת הביטחון התזונתי לתושבי המדינה' - היא ביקורת נוקבת על ההפקרות שנוהגת הממשלה בכל הנוגע לגורלם של אזרחיה. בהעדר תחרות, הסרת פיקוח והעדר נכונות להטיל פיקוח על מחיריהם של מוצרים שמזנקים לשמיים - היא לא רק ליקוי מוסרי, אלא צעד משולל היגיון כלכלי, שכל כולו נובע לא מהיגיון, לא מאחריות ולא מהעובדות בשטח - אלא רק מאמונה מסולפת ושגויה בכוחות השוק, תהיה אשר תהיה התוצאה".
הפורום לצדק חברתי אמר בתגובה, כי בעוד שהנתונים מראים בצורה ברורה שהגורמים לעליות של מחירי מוצרי החלב בפרט ומוצרי המזון בכלל קשורים להורדת פיקוח המחירים ולהעלאות מחירים של יצרניות המזון והקמעונאים, התעקשה ועדת קדמי להיאבק דווקא בחקלאים שרק נפגעו בעשור האחרון ולהסיר אחריותה מאלה שאינם מסוגלים, כבר עתה, לגמור את החודש. "דוח המבקר מאשר, כי בפועל ממשלת ישראל אינה מעוניינת לטפל באמת בעליית המחירים וכי היא מתעלמת בשיטתיות מהגורמים האמיתיים למשבר כשמונחים לפתחה כלים לפתרונו. התעלמות זו פוגעת באופן חסר תקדים בחקלאים והופכת את מחירי המזון לבלתי נסבלים".