התנגדות לביקורת על הפרקליטות ע"י מבקר המדינה

יו"ר ועדת הכנסת לביקורת המדינה, ח"כ אורי אריאל, אומר (יום ה', 13.9.12), כי נראה שאין מנוס מחקיקה שתביא להקמת גוף מפקח על הפרקליטות. אריאל דיבר בדיון הראשון שקיימה הוועדה בהצעת החוק שלו למינוי מבקר למערכת המשפט במשרד מבקר המדינה. יצוין, כי הממשלה מתנגדת לכל הצעה השונה מזו של היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, ולפיכך קלושים הסיכויים להעביר אותה.

על-פי הצעתו של וינשטיין, גוף הביקורת יוקם במשרד המשפטים ויהיה כפוף אליו - למרות שהוא גם ראש התביעה הכללית. אריאל החל לקדם את הצעת החוק שלו כצעד שנועד לזרז את יישום המלצתו של וינשטיין, כפי שלמעשה אמר בעצמו כאשר הזהיר ש"גרירת הרגליים מצד היועץ המשפטי תביא לחקיקה". אריאל זימן את הדיון לאחר שבשבוע שעבר מסר משרד המשפטים, כי בחירת ראש יחידת הביקורת תימשך עוד מספר חודשים ולא תסתיים בחודש הבא כפי שהובטח במקור.

עו"ד תומר רוזנר, היועץ המשפטי של הוועדה, אמר, כי הצעתו של אריאל מעוררת קשיים רבים בכך שכל החלטת יועץ משפטי זוטר, ככל שיהיה, תהיה נתונה לביקורת. לדבריו, ההצעה גם תגרום עומס אדיר במשרד המבקר.

עו"ד אביעד בקשי, מפורום "קהלת" שיזם את החוק, אמר הסיבה לחוק אינה פרוצדוראלית, אלא לכתחילה יש לתקן את חוק המבקר כדי שתתאפשר ביקורת על הפרקליטות. "כל גוף שלטוני זקוק לביקורת ובוודאי ככל שמוענקות לו סמכויות. עקרונות ההצעה היא ביקורת של מבקר המדינה, ואין הדבר סותר ביקורת פנימית - כמו בכל משרד ממשלתי. העוצמה השלטונית של היועץ היא בהחלטות המהותיות, האם להגיש או לא להגיש כתב אישום, לקבל או לא לקבל עסקת טיעון. זו החלטה משמעותית ולכן חייבת להיות ביקורת גם על החלטות כאלו".

לדבריו, "לא ייתכן שדווקא הדרג הזוטר של הפרקליטים יהיה נתון לביקורת ואילו הדרג הבכיר, כמו היועץ המשפטי לממשלה יהיה חסין מביקורת". לדברי בקשי, לאחראי על הביקורת תהיה כפיפות למבקר אך הכשרה של שופט ביהמ"ש העליון, והוא יטפל גם בתלונות של אזרחים אך רק לאחר סיום ההליך המשפטי.

עו"ד אורית קור, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, תקפה את הצעת החוק ואמרה, כי היא "בעייתית ופוגעת בעצמאות הפרקליטות. מוצע כאן מודל חריג ביותר ולא-מקובל, שאין דומה לו כלפי שום גורם אחר". לדבריה, הקמת יחידת הביקורת הפנימית נמצאת בשלבים האחרונים, ולכן אין צורך בחוק.

גם עו"ד גיא לוריא, מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, התנגד להצעה, כיוון שקרא לתת הזדמנות ליחידת הביקורת הפנימית. לדבריו, "משרד מבקר המדינה איננו המקום הראוי לבקר את הפרקליטות, והדבר יפגע בסופו של דבר במבקר". גם עו"ד נורית ישראלי, היועצת המשפטית של מבקר המדינה, התנגדה לחוק כיוון שיש בו לדבריה פגיעה בעצמאות המבקר, ואף ביקורת תמידית על פעילות הרשות המבצעת. העצמאות המסוימת שדורשת הצעת החוק למבקר הרשות המשפטית תפגע, לדברי ישראלי, בסמכותו הייחודית של המבקר, והוסיפה שבהצעה יש ערבוב בין ביקורת לבין בירור תלונות.

איש סיעתו של אריאל, ח"כ יעקב כ"ץ, טען לעומת זאת: "הפרקליטות לא תאפשר אף פעם ביקורת עליה, ומניסיון העבר אין מנוס מחוק". ח"כ עתניאל שנלר (קדימה) קרא אומנם לשמור על עצמאות המבקר ולא להכפיפו לשר המשפטים, אך הדגיש: "כל עבודת המבקר נערכת על המהות ולא רק על הנוהל. אני חש שאנשי המבקר מנסים ליישר קו עם נציגי הפרקליטות. זועק לשמים חוסר ההגינות באי השוויון בין כלל האוכלוסיה המבוקרת לבין הפרקליטות".