אישה תפצה בעל על עיכוב יציאתו מהארץ

אישה אשר בדתה טענות כנגד בעלה ובצורה זו עיכבה את יציאתם מהארץ שלו ושל ילדיהם, תפצה אותו ב-73,800 שקל ותשלם לו הוצאות בסך 20,000 שקל. כך קבע (27.9.12) שופט בית המשפט למשפחה בתל אביב, ארז שני.

שני קובע, כי עיכוב היציאה מן הארץ למשך 13 חודשים היה בגדר חטיפה של שלושת הילדים הקטינים. בכך הוא מסתמך על קביעות קודמות של בית המשפט המחוזי בתל אביב, אשר דן בהיבטים אחרים של הסכסוך בין בני הזוג. את חובת הפיצוי מבסס שני על עילות מתחום דיני הנזיקין (רשלנות והפרת חובה חקוקה) ומתחום דיני החוזים (הפרת מה שהוא מכנה "החוזה המשפחתי" בין בני הזוג).

שני אומר: "על הפגיעה באינטרסים של האב-התובע, אין צורך להכביר במילים. כאשר עסוק אדם בשהייה ממושכת בהרבה משתכנן, לצורך ניהול הליכים משפטיים, הוא צריך לממן את אותם הליכים ואת הליכי הבדיקה הסובבים אותם, אין הוא יכול לעבוד ולהתמסר לפרנסתו כפי שיכול היה לעשות במקום מגוריו הרגיל, באופן טבעי חסר הוא שקט נפשי, הוא נדרש לטפל בילדיו, ובכל תוך שהוא מוצא עצמו נפגע בכיסו ובנפשו".

הבעל תבע מהאישה פיצוי של 400,000 שקל, וכן תבע פיצוי של 50,000 שקל מעורכת דינה. שני דחה את התביעה נגד עורכת הדין, למרות ביקורתו על התנהלותה, באומרו שהיא פעלה כידה הארוכה של האישה, ולכן האחריות למעשיה מוטלת על האישה. האחרונה יכולה, הוסיף שני, לתבוע בנפרד את עורכת הדין - אך לבעל אין עילות תביעות ישירות כלפיה.

שני דחה את רוב סעיפי תביעתו של הבעל, לאחר שבין היתר לא הוכיח את הנזקים שלטענתו נגרמו לו בתחום אובדן ההכנסה. עוד דחה את הסעיפים שהתייחסו להוצאות משפטיות שנגרמו לו, בקובעו שהללו כבר כוסו בהוצאות שנפסקו לטובתו בהליכים קודמים. הסעיף העיקרי בתביעתו של הבעל - 200,000 שקל - היה בגין עוגמת נפש, וכאן פסק שני רק 19,500 שקל (1,500 שקל לכל חודש של שהות כפויה בישראל). שני חייב את האישה גם לפצות את הבעל בגין כל דמי השכירות ששילם ברוסיה תמורת הדירה שעמדה ריקה, וכן להחזיר את הכספים ששילם לשיעורים פרטיים לילדיו בשל היעדרותם הממושכת מבית הספר.