עוה"ד אמנון יצחקניא ואילן סובל אינם רשאים לייצג את ש"ד, עד המדינה במשפט הולילנד, בהליכים האזרחיים שהוא מנהל ואינם רשאים לעמוד איתו במגע בטרם יעידו במשפט הולילנד. כך קובעת (22.10.12) ועדת האתיקה במחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין.

הסניגורים במשפט הולילנד טענו, באמצעות עוה"ד רועי בלכר וליאת ארזי (סניגוריו של אהוד אולמרט), כי יצחקניא וסובל מצויים בניגוד עניינים משום שיש להם עניין אישי משמעותי באישוש גירסתו של ש"ד. אישוש שכזה יקדם את תביעתו של ש"ד נגד הלל צ'רני, בסך 30 מיליון שקל, בה הוא מיוצג בידי השניים ואשר שכרם נגזר מן ההצלחה בתביעה האזרחית. עוד טענו, כי יצחקניא וסובל הם עדי תביעה במשפט הפלילי, ולכן אסור לש"ד לשוחח איתם - כשם שאסור לכל עד לשוחח עם עד אחר.

יצחקניא וסובל טענו בתגובה, כי מדובר בניסיון לשלול מש"ד את הגנתם של עורכי הדין שבחר, ואשר מצויים בנכבי ענייניו ומוכנים לעבוד תמורת תשלום של 8,000 שקל בלבד לחודש (בו נושאת המדינה). עוד אמרו, כי עדותם מטעם המדינה אמורה להיות טכנית בלבד, וכי הסניגורים מנועים מלטעון כעת את מה שלא טענו בעת הגשת כתב האישום בינואר השנה.


די בחשש לניגוד עניינים


ועדת האתיקה קבעה, כי העדויות בהליך הפלילי ובהליך האזרחי שלובות זו בזו, וכי יצחקניא וסובל נחשפים לחומרי חקירה רבים בפרשה. "טענת עורכי הדין כי עדותם הינה טכנית בלבד לצורך הגשת קלטת [של שיחה בין יצחקניא לבין מאיר רבין], הינה טענה שאין בה ממש", מוסיפה ועדת האתיקה, "שעה שעורכי הדין העידו במשטרה וצפויים להיחקר בבית המשפט הן על הודעתם במשטרה והן לעניין ההקלטה... עדותם בהליך הפלילי אינה עניין של מה בכך ונראה כי לא ניתן להגדירה כעדות טכנית".

הוועדה ממשיכה: "בייצוגו של עד המדינה על-ידי עורכי הדין קיים מצב של ניגוד עניינים, שעה ששכר טירחתם בתביעה האזרחית תלוי בקבלת התביעה על-ידי בית המשפט כמו גם במהימנותו של עד המדינה בהליך הפלילי ובתוצאות הליך זה, אשר הינם משמשים כעדי תביעה במסגרתו".

הוועדה מסיימת בקובעה, כי די בחשש לניגוד עניינים כדי לאסור את הייצוג. היא קובעת: "על עורכי הדין לחדול בנסיבות הנדונות מייצוגו של עד המדינה במסגרת ההליך האזרחי, וכפועל יוצא להימנע מלבוא עימו בדברים הקשורים לתביעה ולהליך הפלילי, לפחות כל עוד עדותם בהליך הפלילי לא נשמעה". הוועדה מעירה, כי מדובר בחוות דעת לעתיד ואין היא מכשירה פעולות שנעשו בעבר.


ייתכן שיתעלמו מההחלטה


יצחקניא מסר בתגובה: "החלטה זו מעוררת השתאות רבה, אם לנקוט לשון המעטה, באשר היא ניתנה שלא בסמכות. ועדת האתיקה אינה מוסמכת לאסור על עורכי דין לייצג פלוני אלא לכל היותר לפסוק בתלונות שמוגשות לה בדיעבד.

"לגופו של דבר: חוק לשכת עורכי הדין קובע כעבירת משמעת מקרה בו עו"ד שמייצג אדם בהליך מסוים, נקרא בידי לקוחו להעיד באותו עניין. לא אלו הם פני הדברים, שכן אנו מייצגים את ש"ד בהליך האזרחי, אלא בהליך הפלילי שאינו מנוהל בידי ש"ד, והמדינה היא שזימנה אותנו להעיד. לכן תמוה הדבר כיצד קובעת הלשכה את שקבעה. באותה הוראת חוק נקבע חריג, והוא מקום בו בעל הדין היריב באותו הליך אזרחי מזמין את הצד שכנגד - ואז האיסור לא חל. הטעם לכך ברור: למנוע מבעלי דין לנטרל את באי-כוחם של הצד השני.

"זה בדיוק מה שקורה בענייננו: אף שהמדינה הציעה לנאשמים לוותר על עדויותינו, הם לא מוכנים לכך והם אלה שמבקשים היום שנעיד. לו סברו בתום לב שיש פגם כלשהו בעדותנו, וכי בשל ניגוד העניינים לו הם טוענים תהיה עדותנו במשפט הפלילי פגומה - ודאי היו שמחים שלא נעיד, אך באופן תמוה הם שמבקשים שנעיד". בתשובה לשאלה האם יתעלמו מן ההחלטה, אמר יצחקניא שמבחינה משפטית צרופה הדבר אפשרי, אך הם ישקלו את הדברים ואפשר שגם יערערו על ההחלטה.