"בגלל שאינדיגו מייצרת את מכונות הדפוס והדיו, שהוא מרכיב חשוב במבנה העסקי של החברה, כולם מיוצרים בארץ. היא לא מפעילה רק 3,000 עובדים אלא גם עוד 9,000 עובדים באופן עקיף. אם תכפיל את זה בבתי אב אז תגיע ל-40 אלף אנשים שמתפרנסים מאינדיגו". כך אמר היום
בני לנדא, מקים חברת אינדיגו ואת החברה החדשה Landa לננו-פיגמנטים, בשיחה עם העורך הראשי של "
גלובס",
חגי גולן, בכנס ג'רני.
"חברת HP קנתה את החברה לפני עשר שנים. אז אמרתי לעצמי שאני עוזב אחרי 25 שנה את תחום הדפוס. הרגשתי שצריך להשקיע בדברים יותר חשובים כמו בריאות ואנרגיה. רצינו להתעסק בתחום המרת חום בטמפרטורה נמוכה לחשמל. התחלנו לחקור באמצעות חוקרים שאספנו. היינו צריכים לבנות מבנים סופר קטנים בגודל ננומטרים. יש 2 דרכים להגיע לזה: לבנות את זה מאטומים אבל הטכנולוגיה לא מספיק מתקדמת בשביל להנדס או להקטין אותם מחלקים גדולים. מצאנו דרך להקטין והצלחנו".
"אבל אז", אומר לנדא, "למרות שלא התכוונתי לחזור לדפוס אבל ב-דנ"א שלי יש דיו. אמרתי אולי אותה טכנולוגיה יאפשר לנו לעשות פיגמנטים באותה טכנולוגיה. ניסינו וזה עבד. לא יכולתי לשלוט בעצמי. לא התכוונתי לחזור לדפוס אבל היה לנו את המפתח לכל הדפוס העתידי - ננו-פיגמנטים. השקנו לפני כמה חודשים טכנולוגיה שנקראת ננו-גרפיה והיא מבטיחה לעשות מהפכה שנייה בתחום הדפוס הדיגיטלי".
עברו לא מעט שנים מאז שבני לנדא מכר את מפעל הדפוס שהקים, חברת אינדיגו, לענקית המדפסות hp. לנדא החליט לעזוב את התחום אבל איכשהו, לדבריו, "ב-דנ"א שלי זה דיו". לנדא החל לעשות בתחום המרת חום בטמפרטורה נמוכה לחשמל ומשם התעסק בהקמת מבנים ננומטרים. העיסוק בנושא הביא אותו לחשוב על שימוש באותה טכנולוגיה לפיתוח ננו-פיגמנטים.
בשיחה עם העורך הראשי של "גלובס", חגי גולן, התייחס לנדא לשאלה כמה עובדים יועסקו במפעלים שתקים חברת Landa, שהקים היזם הוותיק. "אנחנו מקווים להקים כמה מפעלים - אחד למוצר ואחד לדיו. השקנו את המוצר בגרמניה לפני כמה חודשים והדגמנו הרבה מוצרים. הדגמנו שבע מכונות אב-טיפוס. ציפינו שיהיה עניין אבל לא המון. קיבלנו מיליארד דולר של הזמנות. עכשיו יש ביקוש וחייבים לבנות מפעלים ולספק את הביקוש".
אין חשש להיכנס להשקעות בדפוס דווקא בעידן הדיגיטלי?
לנדא: "אני יודע שכולם חושבים שדפוס זה טכנולוגיה של אתמול כי יש אייפדים וכו'. אבל התעשיה הזו קיימת 600 שנה שהאדם מדפיס על נייר ו-5,000 שנה אדם מתקשר על נייר. תעשיית הדפוס היא תעשיית של 800 מיליארד דולר בשנה. מכל התעשיה הזו, חלק קטן כ-15%-20% קשור למדיה כמו עיתונים ומגזינים. כל השאר קשור למסחר היומיומי.
"גם אם חלק ייעלם כמו ספרים, מגזינים, עיתונים, קטלוגים. מה שלא ייעלם מהעולם זה הרבה תקשורת שיווקית. אנשים אוהבים משהו אישי בנייר, לגעת בזה, להריח את זה. יש את המגע, היופי, העומק. יש דברים שימשיכו הרבה מאוד שנים. ייקח הרבה דורות לשוק הדפוס הענק הזה להיעלם". לדבריו, "312 מיליארד דולר משוק הדפוס זה שוק האריזות. כל מה שנמצא בסופרמרקט ובית מרקחת. זה לא ייעלם. אף אחד לא יארוז קורנפלקס באייפד".
לנדא התייחס גם לתופעת האקזיטים בישראל. "אני לא אוהב את זה. אני אוהב את הדור הישן שרצה לבנות תעשיה ולא להתחיל משהו כדי למכור לאיזה מישהו בארה"ב. אני מכרתי את אינדיגו בכאב רב. התנאי שלי הייתה שהיא תמשיך לפתח את החברה ולפעול מישראל".
אז למה אצלכם האקזיט ל-hp היה בסדר?
לנדא: "כי עושים פה אקזיט יותר מדי מוקדם. צריך לבנות משהו שתורם לחברה ואח"כ צריך למכור וליהנות. אין לי בעיה שימכרו חברות אבל צריכים לבנות עסק, לא בהתחלת הדרך ואז למכור ולקפל את הפעילות בארץ. אין לי ביקורת על היזמים שבנסיבות כאלה או אחרות מוצאים את עצמם שהם צריכים למכור בתחילת הדרך אחרי שנה, שנתיים, שלוש. אבל בשווקים שניתן לעשות זאת, אפשר לבנות תעשיה, לעשות ייצור וייצוא מהארץ. אני חושב שזו צריכה להיות מטרת על של כל סטארט-אפ".
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
