בית המשפט העליון קיבל היום (ג', 7.10.03) ערעור שהגישה עומר נירם שותפות מוגבלת, על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, לדחות בקשה שהגישה נירם לצו מניעה זמני נגד בנק לאומי למשכנתאות, על-אף שההתנגדות לצו מצד הבנק לא נתמכה בתצהיר.
המבקשת, עומר נירם שותפות מוגבלת, הגישה לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה לביטול הסכם מכר דירה שבבעלותה לנתבעים, יחיאל אטיאס ומקסים כהן.
במסגרת התביעה הגישה נירם בקשה לצו מניעה זמני נגד בנק לאומי למשכנתאות, האוסר על הבנק להמשיך בהליכי משכנתא על הדירה. השופט ניסים ישעיה קיבל את התנגדות הבנק לבקשה לצו מניעה, בקובעו כי "אין מקום למתן צו מניעה זמני", וזאת למרות שטענותיו העובדתיות של הבנק נגד מתן צו המניעה, לא נתמכו בתצהיר כנדרש.
בבקשת רשות הערעור שהגישה נירם לבית המשפט העליון, באמצעות עו"ד פז רימר, ושנידונה כאילו הוגש הערעור, נטען כי אי-צירוף התצהיר לתגובתו של הבנק בבית המשפט המחוזי, מהווה פגם בהליכים שדי בו כדי להביא לביטול ההחלטה.
בהחלטתה, קובעת השופטת דליה דורנר, כי זכויותיה של נירם כבעל דין נפגעו במקרה זה: "כידוע, אף בהליכי ביניים, טענות עובדתיות חייבות להיות מושתתות על תצהירים, וכאשר קיימת מחלוקת בין בעלי הדין, זכות קנויה להם לחקור את המצהירים. זאת, בכפיפות לשיקול הדעת שניתן בידי בית המשפט להגביל את היקף החקירה... במקרה דנן, באין תצהיר, מבחינה פורמלית טענותיו העובדתיות של הבנק לא יכלו להתקבל".
"בית המשפט אמנם רשאי היה לאפשר הגשת תצהיר ובהמשך להרשות חקירת המצהיר אם יתבקש לכך. משלא עשה כן, החלטתו לדחיית הבקשה אינה יכולה לעמוד". לפיכך, קבעה דורנר כי החלטת בית המשפט המחוזי לדחות את בקשת נירם לצו מניעה זמני מבוטלת וכי בית המשפט המחוזי ידון בבקשה מחדש לאחר שיינתן התצהיר.
רע"א 6642/02 עומר נירם שותפות מוגבלת נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ ואח'
