מליאת הכנסת אישרה (יום ב', 5.11.12) בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק לעידוד השקעות הון שהגיש שר האוצר
יובל שטייניץ. 38 ח"כים הצביעו בעד, ביניהם ראש הממשלה. 21 ח"כים התנגדו. החוק החדש יאפשר לחברות לממש את הרווחים תוך תשלום מס חברות בשיעורים מופחתים, ובהתחייבות להשקיע 50% מהרווחים בארץ וזאת במשך שנה.
במסגרת הצעת החוק נקבעה הוראת שעה לפיה חברות יחויבו במס חברות מופחת על רווחים שמקורם במסלול פטור ממס, בהתאם לשיעור ההפשרה של הרווחים. הצעת החוק קובעת מנגנון של תמריץ בשיעור משתנה, כך שככל ששיעור ההפשרה של הרווחים גבוה יותר כך שיעור ההטבה גבוה יותר. הצעת החוק צפויה להגדיל את הכנסות המדינה ממיסים בשיעור של כ-3 מיליארד שקל.
החוק לעידוד השקעות הון טרם תיקונו בתיקון מס' 68 מה-6 בינואר 2011, קבע מסלול פטור ממס על רווחים שהופקו במפעל תעשייתי או מוטב. יחד עם זאת, החוק קבע כי בעת חלוקת דיבידנד מתוך הכנסה של מפעל שהושגה בתקופה שבה הייתה החברה פטורה ממס חברות, תהיה חייבת החברה, בשנת המס שבה חולק הדיבידנד, במס החברות שהייתה חייבת בו אילולא הייתה פטורה ממנו בשנה שבה הופקה ההכנסה. המצב המתואר לעיל גרם לכך שחברות שקיבלו פטור ממס לפי החוק, נמנעו מחלוקת דיבידנדים מאותם רווחים על-מנת שלא לשאת במס החברות בעת החלוקה.
הצעת החוק שאושרה במליאת הכנסת מציעה לחייב את אותם רווחים פטורים בשיעור מס מוטב בהתאם לשיעור ההפשרה של אותם הרווחים, כך ששיעור ההטבה ינוע בין 30% ל-60%, ובהתאם שיעור המס שתשלם החברה ינוע בין 40%-70% משיעור המס המקורי אותו הייתה אמורה לשלם, אך לא פחות מ-6% (שנקבע כשיעור מס החברות המוטב המינימלי). בגין רווחים כלואים בהבשלה מלאה, ישולם מס בשיעורים הנעים בין 6% ל-17.5%, במקום 10%-25% לפי החוק הישן לעידוד השקעות הון.
בנוסף, נקבעה חובת השקעה בישראל בגובה עד מחצית מהטבת המס שניתנה לחברה (גם זאת באופן התלוי בשיעור ההטבה שקיבלה החברה), כאשר ההשקעה תהיה במפעל תעשייתי, בנכסים המשמשים את המפעל, במו"פ או בשכר של עובדים חדשים.
באוצר מעריכים כי בעקבות אישור החוק ניתן יהיה להגדיל את הכנסות המדינה ממיסים בכ-3 מיליארד שקל במהלך חד-פעמי. גובה ה"רווחים הכלואים" הכולל מוערך בכ-120 מיליארד שקל.
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ
משה גפני, אמר במהלך הדיון במליאה כי אכן החוק הוא בעייתי ואינו אידיאלי אך במצב הגירעוני בו נתונה המדינה ראוי לאשר את הצעת החוק כהוראת שעה.
שוד הקופה הציבורית או הכי טוב שניתן היה להשיג?
ח"כ
דב חנין (חד"ש) הביע הבוקר מחאה קשה על כך שהכנסת אישרה את החוק השנוי במחלוקת. "חמור ביותר שהכנסת מתפנה כדי לתת הטבות מס לטייקונים אבל לא כדי לפתור את הבעיה החברתית הקיצונית והמתמשכת של תושבי כפר שלם. פעם נוספת אנו רואים את מחויבותה העמוקה של ממשלת נתניהו והרוב הקואליציוני לענייניהם של בעלי ההון ואת התנערותם המוחלטת מהצורך להתמודד עם הבעיות החברתיות של הקבוצות והשכבות המוחלשות אשר יצרה מדיניותם".
זהבה גלאון, יו"ר מרצ, אמרה בדיון שלפני ההצבעה כי "נתניהו ושטייניץ מאפשרים לשדוד את הקופה הציבורית ולפגוע בסולידריות החברתית, כשהם מחלקים מתנות בגובה של עשרות מיליארדים לקומץ החברות העשירות ביותר במשק. צמד המילים הון-שלטון קטן על החוק הזה".
גלאון הוסיפה כי "זה לא מפתיע שממשלת נתניהו מסיימת את הקדנציה שלה בחקיקה שמעבירה כמעט 30 מיליארד שקל לידיהם של בעלי ההון - בארבע השנים האחרונות הדלת של שטייניץ ונתניהו הייתה פתוחה עבור כמה טייקונים וחברות ענק, שיכלו להיכנס ולנהל משא-ומתן על גובה המס שישלמו למדינה, בזמן שאזרחים מן השורה נגררו להוצאה לפועל על חובות זעירים בגובה של מאות שקלים".
פרופ' יוסי יונה, המתמודד לפריימריז במפלגת העבודה ואחד מראשי צוות המומחים שייעץ למחאה החברתית, אמר בתגובה כי "החוק של נתניהו ושטייניץ בעניין הרווחים הכלואים מספק דוגמה מאירת עיניים למדיניות הכלכלית המעוותת שלהם. בעוד שהם גוררים אותנו לבחירות בגלל חוסר יכולתם לקבל גיבוי מהציבור לגזרות שהם מתכננים, הכוללים קיצוץ של כ-20 מיליארד שקל בתקציב המדינה, הם מאפשרים לתאגידים פטור כמעט מוחלט ממיסוי על הרווחים שלהן הנאמדים בכ-120 מיליארד שקל. לו רק ממשלת ישראל הייתה מחייבת אותן לשלם מס בשיעור מתון של 20% שכן היה נסגר 'הבור' שנפער בתקציב המדינה ולא היה צורך לתכנן גזרות קשות על הציבור. אבל ממשלת נתניהו מחויבת למדיניות כלכלית מופקרת, מדיניות הנותנת עדיפות לאינטרסים של התאגידים הגדולים על חשבון רווחת הציבור כולו".
שטייניץ אמר בתגובה כי הוא "מודה לכנסת ישראל שגילתה בגרות ואחריות, ואישרה את חוק הרווחים הכלואים, למרות הביקורת הפופוליסטית. בתקופה זו חשוב לקבל החלטות ענייניות ולהמשיך לשמור על כלכלת ישראל לטובת אזרחיה. המהלך שיזמתי יביא לגבייה של מיליארדי שקלים מהחברות. בניגוד לביקורת הפופוליסטית והמטעה, מטרת החוק היא לגבות מיליארדי שקלים, וזאת לאחר שנים בהן שילמו החברות סכומים זניחים בלבד. ללא פעולה אחראית זו, היה עלינו לגבות מיליארדי שקלים מאזרחי המדינה".
