אין זה נכון לומר, שתורת "פרי העץ המורעל" כלל אינה מיושמת בישראל. למעשה, השופטת דורית ביניש קבעה, כי בישראל אין אימוץ אוטומטי שלה, אלא יש לבחון לגופה כל ראיה שהושגה כתוצאה מהפרת זכויות החשוד/הנאשם. כך אומר (יום ה', 15.11.12) הסניגור הציבורי הארצי, ד"ר יואב ספיר, בהרצאה על פסלות ראיות בהשתלמות מחוז ת"א בלשכת עורכי הדין.

בהתייחסו לעקרונות הפסלות בארה"ב אמר ספיר, כי קיים פער ניכר בין הדימוי לבין המציאות. בפועל, בית המשפט העליון בארה"ב כירסם יותר ויותר בכלל הפסלות היחסית, ו"מי שיודע לנצל הכי טוב את הפרצות הללו זה השוטרים, שיודעים טוב מאוד היכן להיכנס". הוא סיפר על טופס של משטרת וושינגטון, בו על החשודים לסמן בטופס במשבצות של "כן" ו"לא" האם נשמרו זכויותיהם ובתחתיתו הם נשאלים האם הם מוותרים עליהן - וכמעט באופן אוטומטי גם שם מסמנים החשודים "כן".

לדברי ספיר, הניסיון מאז פסק דין יששכרוב בשנת 2006 בנושא פסלות הראיות, מלמד שהחששות שהיו בעקבותיו התבדו, ושהוא מילא את תפקידו העיקרי: שרטוט גבולות המותר והאסור למשטרה. "היה חשש שיממשו את את עיקרון הפסילה רק בעבירות קלות, וזה לא קרה; ביהמ"ש העליון פסל ראיות גם בתיקי רצח, הריגה ואונס. השופט ניל הנדל אומר בצורה הכי ברורה, שחומרת העבירה אינה שיקול בפסילת הראיה, ואולי הוא אפילו אומר שבעבירות חמורות צריך להיזהר יותר".

חשש נוסף היה שהמשטרה תוכל לטעון תמיד שפעלה בתום לב וכך תרפא את הפגם, אך גם הוא התבדה. בנושא זה קבע השופט דאז אדמונד לוי, כי תום הלב הוא נקודת המוצא בפעילות הרשות ולכן אין בו כדי לרפא פגמים, ואילו רשלנות וזדון יוצרים חומרה מיוחדת. "כמו דבריו של מארק טוויין, הביקורת על פס"ד יששכרוב הייתה מוקדמת ומוגזמת", סיכם ספיר נקודה זו.

לדברי ספיר, החשיבות הגדולה ביותר של פס"ד יששכרוב ופסקי הדין שבאו בעקבותיו היא ביצירת כללים שלא היו קיימים לפני כן. "בבית המשפט היו אומרים לך: מה זה מעניין אותי איך הושגה הראיה? היום בית המשפט חייב להכריע בשאלה האם הרשות נהגה כדין, לפני שהוא קובע האם הראיה פסולה. כחברה, יש לנו בזה יתרון גדול מאוד". בהקשר זה ציין ספיר לדוגמה את האיסור על הכפשת סניגור בידי החוקרים, מתן אפשרות לחשוד להיוועץ בעורך דינו, ואת התייחסות ביהמ"ש העליון לפרקטיקות של הפעלת מדובבים.

ספיר צופה התפתחות של הפסיקה בנושא תרגילי החקירה - מה מותר ומה אסור. "יש כמה פסקי דין שמתחילים להעלות את השאלה אלו שקרים של שוטרים לגיטימיים ואלו לא, כאשר בהרבה מקרים השקרים הללו גורמים לחשודים להודות", הסביר. "יש פה התפתחות מאוד חיובית במשפט הישראלי, כאשר לכל השחקנים יש יכולת להשפיע עליה".