כיצד משייך הכלב מילים לאובייקט?

כלבים מקשרים מילים לאובייקטים בדרך שונה מאוד מאשר בני אדם - כך טוען מחקר חדש. בעוד שאנו מייחסים מילים לאובייקיטים בראש ובראשונה דרך הצורה, הכלבים מקשרים את המילים לגודל ולמרקם.

בעלי חיות רבים מתפעלים מיכולתו של הכלב להביא אליהם חפצים שונים, כגון צעצועים, באמצעות מתן הוראה, ורואים בכך הוכחה שהכלב "מבין" את המילה באותו האופן שאנו, בני האדם, מבינים.

"המממצאים החדשים שפורסמו בכתב העת Plos One, עשויים לסייע בקידום ההבנה של יסודות השפה האנושית, וההבדלים המהותיים שקיימים בהשוואה למינים אחרים", מסבירים החוקרים.

ילדים מכלילים שמות לאובייקטים על בסיס הצורה, וימשיכו לעשות זאת גם כמבוגרים. נטייה זו מכונה בידי המדענים כ"הטיית צורה". זהו המפתח להתפתחות השפה, משום שזה מאפשר לילדים להקצות אובייקטים חדשים לצורות מבוססות מראש. כך לדוגמה: ילד יכיר בכך שכדור טניס וכדורגל שניהם משתייכים לקטגוריה של "כדור".

החוקרים שעבדו עם כלבים גילו שכאשר הם הציגו לכלב מילה חדשה כדי לשייכה לאובייקט, הוא קודם כל שייך זאת לגודל, לאחר מכן למרקם, אך לא לצורה.

במספר הזדמנויות הניחו החוקרים מבחר של עשרה אובייקטים שונים המוכרים לכלב "גייבל". אובייקטים אלו הונחו מחוץ לטווח ראייתו של הכלב. לאחר מכן ניתנה לו הוראה מילולית להביא אובייקט אחד מתוך העשרה. בדיקות ראשונות גילו כי גייבל הכלב הבחין בקלות בין הצעצועים שהיו מוכרים לו היטב, אך כאשר החוקרים הציגו לו מילים חדשות ואובייקטים שונים בצורה, בגודל ובמרקם, הם החלו לחשוף את היעדר ההטיה לצורה בבחירותיו של גייבל.

הכלב החל לעשות הבחנות המבוססות דבר ראשון על גודל האובייקט, ולאחר מכן כאשר היה לו יותר זמן כדי להכיר את האובייקטים החדשים, הוא החל לעשות הבחנות על בסיס מרקם. לטענת החוקרים, לצורה לא הייתה כלל השפעה.

ממצאים אלה עשויים לסייע לחידוד תוכנות הכשרה של בעלי-חיים בעתיד.