|
שינוי שיטת השלטון - טוב ליהודים?
|
|
אפרים הלפרין
|
|
בכל דור ודור קמה לה קבוצה אחרת אשר חורתת על דגלה את שינוי שיטת השלטון בישראל * היה בעבר ניסיון שכשל עם הבחירות הישירות לראשות הממשלה * לאחרונה הוטבע מונח חדש - "משילות" * כמו בהייטק – המוצר נכשל, אז מולידים אותו מחדש בשם אחר, אותה גברת בשינוי אדרת, אולי הפעם ייפול הציבור בפח
|
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
״כל מי שמבקש לשנות את שיטת הממשל בישראל בשם הטענה ליציבות שהדבר יביא בעקבות כך, נטל ההוכחה הוא עליו". כך אמרה ח״כ
עינת וילף, שהתארחה (שבת, 8.12.12) באירוע בהיכל התרבות בראשון לציון. לדבריה, עצם שינוי שיטת הממשל הוא לכשעצמו גורם לאי-יציבות.
ד״ר וילף, שעתידה לפרסם את ספרה בנושא בעוד שבועיים, חשפה כי שם הספר הוא ״זו לא השיטה, טמבל״ כפרפרזה לדברי
ביל קלינטון ל
ג'ורג' בוש בשנת 1992, כאשר אמר ״זו הכלכלה, טמבל״ (It’s the economy, stupid).
לדבריה של ח״כ וילף (עצמאות), ״החלפת השיטה שלנו בשיטה של מדינה אחרת היא החלפת הבעיות שלנו בבעיות של אותה מדינה. הדרישה לשנות חושפת את העובדה שאותם אנשים, המנהלים את קמפיין הבחירות שלהם על דגש זה, לא בדקו את הדברים לעומק. ספרי עוסק בכך שאסור לשנות את שיטת הממשל בישראל תוך סקירת נתונים היסטוריים והשוואה לשיטות הנהוגות בדמוקרטיות אחרות״.
|
|
|
מסמך רקע: המפלגות בעידן החדש
|
|
במסמך זה, שנכתב לבקשת חבר הכנסת מיכאל איתן, נבחנת ירידת כוחן של המפלגות בארץ ובעולם ונסקרים השינויים שחלו במבנה המפלגות בעידן החדש מתוך הדגשת תפקידה של התקשורת בשינויים אלה ובשינוי מערך הכוחות המפלגתי.
במסמך נסקרות הסוגיות האלה: ירידת כוחן של המפלגות בעולם, ירידת כוחן של המפלגות בישראל בעשור האחרון והשפעת אמצעי התקשורת בכלל והאינטרנט בפרט על התהליך. את המסמך יחתמו סיכום ומבט לעתיד.
אין צורה אחת אידיאלית של ארגון ושל מבנה מפלגתי. מפלגות נוטות להתאים את עצמן ולהסתגל לנסיבות, אשר משתנות באופן תדיר. מפלגות יכולות להתקיים בצורות שונות בו בזמן, לפנות לקהלים שונים ולהיות מושפעות מכוחות שונים הפועלים עליהן.
בשנים האחרונות עברו המפלגות בארץ ובעולם שינויים רבים. הפיחות המתמשך בכוחן של המפלגות, הירידה בתמיכה בהן ואף היעלמותן של פונקציות שהמפלגות נהגו למלא בעבר הביאו חוקרים בתחום מדע המדינה לקבוע כי אנו נמצאים בעידן של "קץ המפלגות". לעומתם יש הטוענים כי למוסד המפלגה עדיין יש תפקיד והשפעה על התהליכים הפוליטיים וכי המפלגות רק שינו את מבניהן ואת תפקידיהן המסורתיים.
בספרות המקצועית מועלות השערות רבות בניסיון להסביר מדוע המפלגות הגדולות שוקעות ודועכות: האם משום שהתנתקו מאידיאולוגיה ומהשקפת עולם וכך עברו תפקידי החינוך והסוציאליזציה לאמצעי התקשורת? האם משום שהמערכת הארגונית שלהן נחלשה והתרופפה או בשל חוסר היכולת של מנהיגיהן למשוך את הדור הצעיר שהוריו תמכו במפלגה? האם משום שהן אינן שולטות בסדר-היום הפוליטי או משום שהן אינן מסוגלות לקבוע מדיניות ציבורית יעילה? כל העובדות האלה תרמו ודאי את שלהן לשקיעת המפלגות, אולם נראה שהמפלגות הגדולות נחלשות בעיקר משום שנכשלו בתפקידן הבסיסי – תיווך בין רצון העם לבין השלטון. הן חדלו למלא את תפקידן הקלאסי – ייצוג האינטרסים החשובים בחברה ושילוב ביניהם.
|
אלון רובינשטיין
●
מרכז המחקר והמידע/כנסת (מממ)
|
|
|
|
מסמך: איסור כהונה כפולה בפרלמנט ובממשלה ושיטת חבר פרלמנט מחליף ("החוק הנורבגי") – היבטים של ההסדרה בארבעה פרלמנטים
|
|
מסמך זה הוכן כרקע לדיוני ועדת החוקה, חוק ומשפט בסוגיית חבר כנסת מתחלף (מה שמכונה בשיח הפוליטי הישראלי "החוק הנורבגי"), כחלק מהדיונים בשינוי שיטת הממשל. בהצעת החוק שהכינה הוועדה לקריאה ראשונה מוצע הסדר של "דלתות מסתובבות": חבר כנסת אינו יכול לכהן כהונה כפולה – בכנסת ובממשלה, ואם התמנה לתפקיד בממשלה, עליו להתפטר מן הכנסת; את מקומו יתפוס ממלא מקום זמני, ושמורה לו הזכות לשוב ולכהן בכנסת כאשר יסיים את כהונתו בממשלה; חזרתו לפרלמנט תביא לסיום הכהונה של אחד מחברי הפרלמנט.
נתבקשנו על-ידי הלשכה המשפטית לבחון את הכללים הקיימים בדמוקרטיות שיש בהן הסדר של "דלתות מסתובבות". בדיקתנו העלתה כי יש הסדר דומה בארבע דמוקרטיות פרלמנטריות באירופה: אסטוניה, בלגיה, נורבגיה ושבדיה.
במסמך יתוארו ההסדרים להלכה ולמעשה בפרלמנטים של מדינות אלה. אם לא צוין אחרת, המידע מבוסס על תשובות הפרלמנטים על שאלונים שהופנו אליהם. כמו כן מובא במסמך חומר רקע רלוונטי, המסתמך על ספרות אקדמית מתחום הפוליטיקה ההשוואתית.
|
יהודה טרואן
●
מרכז המחקר והמידע/כנסת (מממ)
|
|
|
|
מסמך רקע: שיטת בחירה מעורבת: אזורית וארצית
|
|
מסמך זה הוכן לבקשת חה"כ רשף חן ומוצגות בו דוגמאות מחמש מדינות לשיטת בחירות משולבת – בחירה אזורית ובחירה ארצית
|
שלי לוי
●
מרכז המחקר והמידע/כנסת (מממ)
|
|
|
|
סקירה: הצעות לשינוי שיטת הממשל ושיטת הבחירות בישראל
|
|
מדי פעם עולות על סדר-היום הציבורי בישראל הצעות לשינוי שיטת הממשל ו/או שיטת הבחירות. חלק מן הדיון עוסק גם בכינון חוקה לישראל, שאמור היה להיעשות, על-פי הכרזת . העצמאות, עד אוקטובר 1948 רוב מציעי השינויים הם חברי כנסת ואנשי אקדמיה, והצעותיהם החלו להתפרסם, ואף להיות מוגשות בצורת הצעות חוק, בשנות ה-50 של המאה ה-20 . נוסף על כך זה יותר משני עשורים מתקיימים בפורומים שונים דיונים נרחבים ומעמיקים לבחינת חלופות שונות, שמטרתם לגבש המלצות לשינויים (35 עמ')
|
שילה הטיס רולף
●
מרכז המחקר והמידע/כנסת (מממ)
|
|
|
|
מסמך: 10 צעדים לחיזוק הדמוקרטיה הפרלמנטרית
|
|
3 הצעות של "ישראלים להצלת הדמוקרטיה" מבית המכון הישראלי לדמוקרטיה לתיקון המצב:
· תִגמול מפלגות המקיימות דמוקרטיה פנימית
· התפקדות לחברוּת במפלגה בפיקוח רשם המפלגות
· הצבעה לכנסת בפתק פתוח
|
|
|
|
סקירה משווה: מינוי מועמד להרכבת הממשלה
|
|
מסמך זה נכתב לבקשת ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת לקראת דיון בהצעת חוק שינוי שיטת הממשל בישראל (תיקוני חקיקה), התשס"ז-2006 הצעת החוק מבקשת, בין השאר, לשנות את ההסדר החוקי הקבוע בסעיף 7(א) לחוק-יסוד: הממשלה בכל הנוגע להטלת התפקיד להרכיב ממשלה. כיום החוק קובע כי "משיש לכונן ממשלה חדשה יטיל נשיא המדינה, לאחר שהתייעץ עם נציגי הסיעות בכנסת, את התפקיד להרכיב ממשלה על אחד מחברי הכנסת שהסכים לכך". לפי הצעת החוק יוטל התפקיד "על חבר הכנסת העומד בראש רשימת המועמדים אשר זכתה במספר הקולות הגדול ביותר, לפי הידוע במועד הטלת התפקיד".
במסמך מוצגת סקירה משווה של הסדרים לבחירת מועמד להרכיב ממשלה במדינות שבהן משטר פרלמנטרי (ובכלל זה מונרכיות חוקתיות) ולא מונהגת בהן בחירה ישירה לראשות הממשלה. בסקירה עולה כי ברוב המדינות לא נקבעו הסדרים פורמליים בדבר השיקולים המנחים את אופן בחירת המועמד להרכיב ממשלה. במערכות פוליטיות רבות יש נוהג מבוסס שלפיו לצורך הרכבת ממשלה ניתנת ,Strøm- ו Müller על-פי קדימות למפלגה הגדולה ביותר בפרלמנט. לפיכך, המנדט הראשוני להרכבת ממשלה מוטל על נציג מפלגה זו.
מן המדינות הנסקרות במסמך, הסדר פורמלי ברוח זו קיים רק בחוקת יוון. בחוקה זו נקבע שהנשיא ימנה את ראש המפלגה שזכתה ברוב מוחלט של המושבים בפרלמנט לראש הממשלה. ואולם, אם לשום מפלגה אין רוב מוחלט בפרלמנט, ממשיכה חוקת יוון וקובעת – כמו בהצעת החוק הישראלית – שהנשיא ייתן מנדט ראשוני להרכבת ממשלה לראש המפלגה הגדולה ביותר.
לעומת זאת, ברוב המדינות האחרות שנסקרו יש הסדרים, על-פי רוב בלתי-פורמליים, שלפיהם התפקיד האמור מוטל למעשה על בעל הסיכויים הטובים ביותר לגבש רוב פרלמנטרי לממשלתו, והוא עשוי להיות – אך אינו בהכרח – ראש המפלגה הגדולה ביותר.
|
ליאור בן-דוד, דינה צדוק
●
מרכז המחקר והמידע/כנסת (מממ)
|
|
עיתונאי וראש מערכת החדשות. חשבון ב-X
; פייסבוק
| תאריך: |
08/12/2012
|
|
|
עודכן: |
08/12/2012
|
|
|
תפוס כינוי יחודי
בעקבות הירצחה של קרובתו בטבח 7 באוקטובר, יזם מהנדס התוכנה צחי מרין מיזם הנצחה רחב היקף המתעד באילנות יוחסין מקוונים את 1,800 חללי האסו...
