פארטאצ'יה בתחזוקת כבישים על-ידי מועצות

מבקר המדינה, השופט (בדימ.) יוסף שפירא, קובע כי נמצאו ליקויים באופן הטיפול של רשויות מקומיות ושל משרד הפנים בנושא תחזוקת הדרכים הציבוריות שבתחומי הרשויות.

לשם פרסום הדוח בדק מבקר המדינה ארבע רשויות מקומיות - עיריות ראש העין, רחובות ורמלה והמועצה המקומית פרדס חנה-כרכור בנושא תחזוקת הדרכים הציבוריות שבתחום שיפוטן. בדיקות השלמה נעשו במשרד הפנים ובמשרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים. כמו-כן פנה משרד מבקר המדינה ל-20 הרשויות המקומיות שנכללו בתוכנית החלוץ של משרד הפנים כדי לקבל מהן מידע הקשור לנושא.

בבדיקה נמצא כי הרשויות המקומיות שנבדקו לא גיבשו תוכניות לתחזוקה מונעת של הדרכים הציבוריות על-פי סולם עדיפויות כלכלי והנדסי לטווח הארוך; לא נקבעו והוסדרו תוכניות אב ותוכניות ארוכות טווח אחרות לתחזוקה. כנגזרת מכך, גם אין בידי הרשויות שנבדקו תוכניות סדורות מדי שנה בנושא.

בפועל, תוכנית העבודה לתחזוקת הדרכים הציבוריות בכל אחת מהרשויות שנבדקו, לרבות סולם העדיפויות לביצוע, נקבעת מדי שנה לאותה השנה, ואינה מתבססת על תכנון ארוך טווח.

מבקר המדינה מציין בדוח כי בכל הרשויות שנבדקו חסרו נתונים עדכניים על תשתיות הדרכים שבתחום שיפוטן; לא רוכז או נוהל מידע עדכני על אודות עבודות התחזוקה והשיקום שנעשו בתחומן בכל כביש וכביש במהלך השנים, לרבות מהות העבודות ומועדן. מכאן, שאין בידי הרשויות שנבדקו מידע מלא בדבר עבודות התחזוקה והשיקום שנעשו בכל כביש ובדבר מועדי ביצוען.

בכל הרשויות שנבדקו לא בוצעו מספיק עבודות לתחזוקת כבישים, והייתה דחייה ממושכת של עבודות תחזוקה, ואלה הביאו לפגיעה במצב הכבישים בתחומן. כך למשל השקיעה עיריית רמלה משך שנים בעיקר בתחזוקת שבר וכמעט לא השקיעה בתחזוקה מונעת. הצטברות של מפגעים שלא טופלו לאורך זמן השפיעה על בטיחות התושבים ורווחתם והביאה לגידול בהוצאה הריאלית הכרוכה בתחזוקת הכבישים.

עוד נמצאו ליקויים הנוגעים לפעילות הגופים האחראים ברשויות המקומיות שנבדקו לתחזוקה השוטפת ובכלל זה לתחזוקת השבר של הדרכים הציבוריות; ליקויים אלו נגעו להיעדר בקרה ומעקב הולמים אחר עבודות התחזוקה הנעשות בתחומי הרשויות המקומיות, בייחוד חוסר הקפדה על ניהול מעקב שוטף אחר העבודות הזמניות הנעשות מפעם לפעם בדרכים; מאגרי נתונים חסרים ואי-שימוש מספק בנתונים הקיימים לשם הפקת לקחים ולשם תכנון וקביעת סולם עדיפויות לטיפול בליקויים בדרכים הציבוריות; אי-קביעת נוהל פנימי המסדיר והמגדיר את משך הזמן המרבי לטיפול בפניות בדבר מפגעים בדרכים המתקבלות במוקד העירוני, וכן אי-עמידה באמות המידה שנקבעו ברשויות שנבדקו לטיפול בתלונות אלה.

עוד מצא המבקר כי משרד הפנים לא וידא שכל הרשויות המקומיות שנכללו בתוכנית החלוץ קיבלו לידיהן את הדוחות המסכמים שהכינה חברת הייעוץ ומשתמשות בהם לשם תחזוקת הדרכים שבתחומן, וממילא לא עקב אחר שימושן בדוחות לצורך זה. המשרד גם לא פרסם את ההנחיות שקבע להכנת תוכנית אב לתחזוקה ושיקום של מיסעות בקרב כלל הרשויות על-מנת להניען להכין תוכניות אלה על בסיס אחיד.

"משרד הפנים אינו ממלא את תפקיד הרגולטור לנושא תחזוקת הדרכים העירוניות ברשויות המקומיות כחלק מתפקידו כלפי הרשויות. בין השאר, המשרד אינו פועל לגיבוש ופרסום הנחיות ונהלים בדבר פעילותן של הרשויות המקומיות בנושא, כגון הנחיות בדבר פעולות התחזוקה הנדרשת ותדירותן, כפי שהחל לעשות בשנת 1994", ציין המבקר בדוח.

בעקבות כל הממצאים הללו קבע מבקר המדינה כי על הרשויות המקומיות מוטלת החובה לדאוג שהדרכים הציבוריות שבתחום שיפוטן יתוחזקו דרך קבע. עוד ציין כי על הרשויות המקומיות שנבדקו לקבוע, בראש ובראשונה, תכנון ארוך טווח על בסיס ניתוח כלכלי-הנדסי וסולם עדיפויות שייגזר ממנו באמצעות שימוש במדדים אובייקטיביים ומקובלים לתחזוקת הדרכים הציבוריות שבתחום שיפוטן. נוסף על כך עליהן להקפיד על תחזוקה סדירה - שוטפת ומונעת - של הדרכים הציבוריות במועד הדרוש ולקיים מעקב בנושא. לשם כך עליהן להקפיד על ניהול בסיס מידע עדכני על אודות עבודות התחזוקה שבוצעו ועל איסוף נתונים על תשתיות הדרכים, שבאמצעותם תתאפשר הכנת תוכנית השקעות ארוכת טווח לתחזוקת הדרכים ולקביעת סדרי עדיפות לביצוע העבודות, וכך למקסם את התועלות שבביצוע התחזוקה המונעת.

"תכליתם של אלו להגביר את בטיחותם של המשתמשים בדרכים מחד-גיסא ולגרום לחיסכון בהוצאות העתידיות של הרשות המקומית מאידך-גיסא", ציין והוסיף כי על משרד הפנים לגבש, בשיתוף גורמים מקצועיים רלוונטיים ובכללם משרד התחבורה, הנחיות מפורטות וברורות לתחזוקת דרכים עירוניות ולפרסמן בקרב הרשויות המקומיות באופן שיאפשר גם פיקוח על פעולותיהן בכל הקשור לתחזוקת הדרכים הציבוריות שבתחומן.