הפרקליטות התרשלה והערבויות לא יחולטו

פרקליטות מחוז ירושלים לא ביקשה לחלט ערבויות של נאשם שנמלט מן הארץ, ואף נמנעה מלעשות זאת כאשר הגיעה עימו להסדר טיעון. בשל כך קבע (30.12.12) שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, צבי סגל, כי יש להחזיר לנאשם את הערבויות.

בשנת 2008 הוגש כתב אישום נגד יהודה כהן, באשמת אונס ומעשים מגונים בקטינה. הוא שוחרר למעצר בית בערבות של 10,000 שקל ובחתימה על ערבות בסך 25,000 שקל, אך נמלט לארגנטינה והוסגר ביוני שעבר. עם שובו של כהן ארצה, הושג עימו הסדר טיעון והוא הודה במעשים מגונים בקטינה ובעבירות הקשורות לבריחתו מהארץ, ונדון ל-4.5 שנות מאסר.

יום לאחר מתן פסק הדין ביקש סניגורו, עו"ד מנחם רובינשטיין, להשיב למרשו את כספי הערבות משום שחילוטם לא נכלל בהסדר הטיעון. המדינה טענה שמדובר בהליך נפרד וכי כהן לא ביקש במהלך המו"מ עימו להחזיר לו את הערבויות. סגל קיבל את בקשתו של רובינשטיין, על-אף חוסר הנוחות הרבה - כלשונו - שהדבר יוצר. הוא אומר: "על-פי סדר הדברים הרגיל, על המאשימה לעתור לחילוט הערובה סמוך להפרת התנאים, ולמירב לאחר שהנאשם מורשע בגין הפרתם.

"במקרה דנא, כאמור, המשיבה כלל לא טרחה לעשות כן, ואף לא התריעה בפני המבקש או בא-כוחו כי בכוונתה לעתור לחילוט כספי הערבות, מה שהיה מאפשר להם להיערך בהתאם בעת ששקלו האם להיקשר בסעיפי ההסדר, בעיקר הכספיים, אם לאו. לא זו אף זו, נראה כי נושא הערבות וחילוטה כלל לא היה במודעותה של באת-כוח המשיבה, והראיה הלכאורית לכך הינה, כי הבקשה לחילוט הערבות הוגשה אך ורק בתגובה לבקשת בא-כוח המבקש להשבת הכספים.

"אין לשכוח, כי אין מדובר באדם פרטי אלא ברשות שלטונית, עליה חלים כללי הגינות והוגנות מוגברים. לפיכך, ככל שהיה בדעתה של המשיבה לעתור לחילוט כספי הערבות, היה עליה להעלות זאת במסגרת המשא-ומתן לקראת גיבוש הסדר הטיעון, הכוללים ברגיל עובדות מהן אין לסטות מאוחר יותר, ולא 'מהדלת האחורית', כפי שנעשה בפועל". את המדינה ייצגה עו"ד עירית אבולעפיה.