מוחמד אבו-גוידר ירצה עונש של ארבעה חודשי מאסר בפועל, מאחורי סורג ובריח, לאחר שנתפס נוהג במהירות של 195 קמ"ש בכביש 25 (בין באר שבע לשדה תימן). כך קבע (יום ב', 14.1.13) בית המשפט העליון, בדחותו את בקשתו של אבו-גוידר לערער על חומרת עונשו.
השופט
נעם סולברג מזכיר את דבריו של הנשיא דאז,
מאיר שמגר, שקבע עוד בשנת 1986: "התיזה לפיה כאילו אין גוזרים עונש מאסר בשל עבירות של מהירות מופרזת, אינה מעוגנת במציאות ואף אינה יכולה לנבוע מן הרצוי. העונש נמדד על-פי נסיבות העניין, אופייה של העבירה ועברו של הנאשם ונסיבותיו האישיות וכאשר שקילתם של אלה מצדיקה זאת, מן הנכון להטיל גם מאסר בשל עבירה של מהירות מופרזת ואין כל הצדקה לאבחן ביו עבירה זו לבין עבירה אחרת".
סולברג מוסיף: "נהיגתו במהירות של 195 קמ"ש (מהירות 'קצה' בגימטריא) מלמדת על טירוף הדעת. יישוב הדעת יבוא לו, למבקש, יש לקוות, במהלך ישיבה של ארבעה חודשים מאחורי סורג ובריח. אין זו דרך השגרה, להורות על כליאתם של עברייני תעבורה, כשבפועל לא נגרם נזק לרכוש ולא פגיעה בגוף, אבל בכגון דא עלינו להקדים תרופה למכה. המהירות, הסכנה, העבר התעבורתי, אי-לקיחת האחריות, מחייבים ענישה משולבת וקשה, בדיוק כזו שננקטה כלפי המבקש: כליאה ושלילת רישיון נהיגה".
בהתייחסו לבקשת הסניגור, עו"ד נואף אבו-קוידר, להסתפק בעונש שיקומי דוגמת עבודות שירות, אומר סולברג: "גבי דידי, שיקומו של נהג שכזה לא ייעשה בדרכים כנ"ל, אלא בדרך הענישה שנגזרה עליו. מאסרו הוא שיקומו. יש לקוות כי אכן ישתקם. מכל מקום, הוא ראוי לגמול הולם ולהרתעה כלפיו, וכלפי אחרים שכמותו. יִראו עברייני התנועה ויִיראו, כי נהיגה במהירות-קצה, יכולה להביאם אל מאחורי סורג ובריח; לא רק לאחר שיהרגו אדם, אלא גם קודם לכן".
השופטים
סלים ג'ובראן ו
יורם דנציגר הסכימו עם סולברג. את המדינה ייצגה עו"ד נילי פינקלשטיין.
