עיתון מעריב חושף (יום ו', 17.10.03), כי ישראל דחתה בשנת 2000 פנייה מאירן לדון בנושא הנווט הישראלי השבוי, רון ארד.
העיתונאי דן מרגלית חושף, כי על-פי דיפלומט ישראלי בעל תפקיד רגיש, גורמים בכירים באירן פנו לישראל לפתוח בהידברות ואף הביעו נכונות לדון בגורלו. הדברים הועברו למנכ"ל משרד החוץ לשעבר, איתן בנצור.
מרגלית מציין, כי האירנים הציבו תנאי על-פיו בנצור עצמו יגיע לטהרן לצורך הדיון בנושא. בנצור הסכים אך שר החוץ דאז, דוד לוי, סירב. לוי "למעריב: "בנצור היה הופך לבן ערובה מספר 2, עוד אלחנן טננבאום... לא היה מידע מוצק על נכונות האירנים לקיים קשר עם ישראל", אמר.
בהמשך, לאחר התפטרותו של השר לוי מתפקידו, התייעץ בנצור בנושא עם ראש הממשלה דאז, אהוד ברק, אולם גם זה בחר שלא לקדם אותה. ברק טוען כיום כי הוא אינו זוכר את הפנייה.
גורמים המקורבים למשפחת ארד ציינו (יום עצרת הזדהות עם רון ארד [ראו קישור]), כי בעבר החמיצה ישראל מספר הזדמנויות שבהן יכלה לפעול לשחרורו של רון ארד. פעם אחת, בשנה הראשונה שנשבה ופעם נוספת בשנת 1989.
על-פי הדיווח במעריב, במקביל לכל זאת התעורר ויכוח בין אגף המודיעין בצה"ל, שתמך במדיניות ישראל תקיפה כלפי האיום האירני לבין צמרת המוסד וראש המועצה לביטחון לאומי, דוד עברי, שהפגינו עמדות מתונות יותר. רה"מ החליט לבסוף לאמץ את עמדת המוסד.
נתניהו היה חייב להתפטר דקה אחת לפני הרצי הלוי ורונן בר 
