סתירה בין ש"ד לפרקליטיו על "כתב הסחיטה"

סתירה מהותית בין דבריו של ש"ד לבין עדותם של פרקליטיו, עורכי הדין אמנון יצחקניא ואילן סובל. בעוד ש"ד טען שטיוטת התביעה נגד הלל צ'רני ("כתב הסחיטה") הוכנה כלאחר יד והיא מלאת טעויות, אמרו פרקליטיו שהיא הוכנה בקפידה רבה ולאורך עשרות פגישות. כך הראה (יום ב', 28.1.13) סניגורו של אורי לופוליאנסקי, עו"ד עמוס ון-אמדן, בחקירתו הנגדית של ש"ד במשפט הולילנד.

ש"ד השיב, כי ביסודה שימשה הטיוטא גם להגשת התביעה בפועל, וכי שינה רק את הפרטים הנוגעים לתשלומי השוחד - בהם לא הקפיד בטיוטא משום שידע שתהיה לו הזדמנות לשנות אותם. ון-אמדן הראה, כי היו שינויים משמעותיים נוספים, אך ש"ד שב ואמר שהבהיר מלכתחילה שאין להתייחס כלל לנתונים המופיעים בטיוטא. ון-אמדן תהה מדוע במשך עשרות ישיבות הכין תביעה מפוברקת במקום תביעה מדויקת. ש"ד: "חשבתי שזה יקדם את הנושא בלי להגיע למשפט. יכול להיות שעשיתי שטות".

ון-אמדן: "אמרת שאתה לא אידיוט, ואני רוצה להבין למה רימית את עורכי הדין שלך חודשים על חודשים". ש"ד: "כל הזמן קיוויתי שנגיע לפשרה כזו או אחרת". ון-אמדן: "אמרת לעורכי הדין שלך שהיית מעורב בשוחד, אז מה היה לך לרמות אותם 15 חודש?". ש"ד: "אין לי מה להוסיף על מה שכבר העדתי". ון-אמדן: "הונית אותם. נתת להם לעבוד שעות על שעות על כתב תביעה שהוא חסר ערך, כשהם לעולם לא יקבלו על זה כסף". ש"ד: "זה ביני לבין עורכי הדין שלי. זה לא שייך לך". השופט דוד רוזן בהומור: "מילא להעליל, אבל לרמות עורכי דין? בזה הוא כבר עבר את הגבול". ון-אמדן, באותה רוח: "בארבע השנים הראשונות שלי עבדתי אצל יצחקניא, כואב הלב".

בנימה רצינית שאל ון-אמדן, כיצד ניתן להבדיל בין מהלך העוקץ של ש"ד כלפי פרקליטיו לבין עדותו הנוכחית. ש"ד: "כשחתמתי עם המדינה התחייבתי להגיד את האמת וזה מה שעשיתי. המשפט הראשון שאמר לי השופט היה שהוא מצפה ממני לאמת, וזה מה שאני עושה כעת". ון-אמדן: "האם עמדתך היא שבמשטרה ובבית המשפט לא שיקרת מעולם?". ש"ד: "כן. יכול להיות שטעיתי על כמה דברים בגלל כמות החומר והפרטים. אני מאמין שתיקנתי את כל השגיאות לאורך הזמן".

ון-אמדן עימת את ש"ד עם גרסאותיו השונות בנוגע ל-120,000 השקלים, שלטענתו מסר ללופוליאנסקי ביוני 2003 לצורך תשלומים לפעיליו בבחירות לראשות עיריית ירושלים. במשטרה דיבר על שלושה-ארבעה צ'קים פרטיים מבנק הפועלים, ואילו כעת אומר ש"ד שמדובר בצ'קים שנמשכו מחברותיו ולא כולם מבנק הפועלים. ש"ד השיב, כי הוא עומד על כך שמדובר בשלושה-ארבעה צ'קים בסך 120,000 שקל שפרט מאיר רבין והעביר במזומן ללופוליאנסקי. בחקירתו במשטרה, הוסיף, למרות בקשותיו לא הציגה המשטרה בפניו את הצ'קים, לכן דיבר רק מזכרונו ואין נפקא מינה מאיזה חשבון הם יצאו.