המשטרה לא תפתח בחקירה נגד שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, עפרה צ'רניאק, בתלונות שהגיש נגדה מי שהיה בעלה של בתה. כך נקבע סופית בפסק דינו של בג"ץ, שדחה (יום ה', 31.1.13) את עתירתו של עו"ד שגיא רטהאוז נגד סגירת התלונות שהגיש.
רטהאוז ובתה של צ'רניאק ניהלו הליך גירושין קשה וממושך בשנים 2010-2009. רטהאוז ייחס לצ'רניאק שורה של עבירות: איומים וסחיטה באיומים, כאשר אמרה לו שאם לא ימחוק את תביעת הגירושין נגד בתה - היא תחשוף אותה בפני מכריו וקרוביו; תקיפה, משום שצ'רניאק קיללה אותו וירקה עליו.
טענתו החמורה ביותר של רטהאוז הייתה, כי צ'רניאק ניצלה את מעמדה כדי להביא לכך שתיפתח חקירה נגדו, בעקבות תלונתה של בתה לפיה נהג כלפיה באלימות. לדבריו, "היה בכוונת מדור התביעות המשטרתי למחוק את כתב האישום כנגדו בהתחשב בכך שהוא והמתלוננת כבר התגרשו, אך דקות ספורות לפני פתיחת הדיון בעניינו שוחחה התובעת המשטרתית עם המשיבה [צ'רניאק], נראתה כ'נזופה' במהלך השיחה, ולאחר מכן אמרה לו כי אין בכוונתה למחוק את כתב האישום אלא לקבוע את התיק להוכחות".
השופט
יצחק עמית פותח את ההחלטה בהזכירו, כי בג"ץ כבר קבע אין-ספור פעמים שאינו מחליף את שיקול דעתן של רשויות החקירה, אלא במקרים של חוסר סבירות קיצונית. לדבריו, "אין לנו יסוד לפקפק בהצהרת הפרקליטות, כי ההחלטה התקבלה לגופו של עניין וללא כל הטייה הנובעת מזהותה של המשיבה. המשיב [היועהמ"ש] מצא, כי כל המעשים שהעותר ביקש לייחס למשיבה בתלונתו, נוגעים למערכת היחסים המשפחתיים ולהליכי הגירושין הקשים שהתנהלו בינו לבין המתלוננת [אשתו לשעבר], ואשר מטבע הדברים הותירו משקעים קשים אצל הצדדים".
עמית מצטט את עיקרי ממצאיה של הפרקליטות. היא לא הכריעה האם צ'רניאק ירקה על רטהאוז, וגם אם כן - בנסיבות המקרה אין בכך עניין לציבור. דבריה לפיהם תביעתו תיחשף היו ניסיון להניאו מלהמשיך בהליכי הגירושין, וחשיפה שכזו היא כמעט בלתי נמנעת בהליכים מסוג זה.
לגבי טענת השיבוש אומר עמית, כי אכן היה טעם לפגם בכך שבתה של צ'רניאק ציינה בבקשתה לצו הגנה שאמה שופטת, אך אין להאשים בכך את צ'רניאק. הבת לא הזכירה את ייחוסה כאשר הגישה את התלונה נגד רטהאוז בטענה לאלימות, ועד הגשת כתב האישום כלל לא ידעו זאת גורמי החקירה והפרקליטות. צ'רניאק הציגה את עצמה כשופטת מחוזית כאשר התקשרה למשטרה ביום הקראת כתב האישום נגד רטהאוז, לאחר שהתובעת המשטרתית ביקשה לשוחח עם בתה - שהיא רופאה והייתה עסוקה באותה עת בניתוח.
עמית ממשיך ומתאר: "דקות ספורות לאחר מכן התקשרה המשיבה, הציגה את עצמה כאמה של המתלוננת וכשופטת בית משפט מחוזי. מהבירור שנערך עם התובעת נמצא, כי השיחה עם המשיבה אכן התנהלה 'ביתר ממלכתיות' מפאת הכבוד שהתובעת רוחשת לשופט באשר הוא, אך בניגוד להתרשמותו של העותר לא היה מדובר בשיחת 'נזיפה'.
"התובעת המשטרתית סיפרה כי השיחה הייתה עניינית, לא נאמר בה שום דבר חריג, אם כי מבחינתה שלה, השיחה הייתה מלחיצה ולא נעמה לה. מכל מקום, ולמען הזהירות, התובעת יידעה את הממונה עליה, ראש ענף התביעות במחוז מרכז אודות תוכן השיחה, במהלכה שאלה המשיבה מדוע העותר טרם השיב לכתב האישום והבהירה את הקושי שחוותה בתה בנסיבות שנוצרו".
לבסוף מציין עמית, כי נציב תלונות הציבור על שופטים,
אליעזר גולדברג, מיצה את הטיפול האתי בתלונה שהגיש רטהאוז, אך בשל חובת הסודיות החלה על הנציב - אין הוא מפרט מה היו המסקנות. הוא גם מעיר, שבג"ץ הציע למדינה לשקול שוב את העמדתו לדין של רטהאוז, אך גרושתו התנתה את הסכמתה לסגירת התיק בכך שהוא יודע שתקף אותה - והוא סירב.
אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
