על-אף השעה המאוחרת, 22:52, האולם המה אדם. הקראת פסק-הדין ארכה דקת אחת בלבד: "אנו חבר המושבעים מוצאים את הנאשם אשם באונס ובשתי תקיפות מיניות בוטות". ב-10 בפברואר 1992, לפני 21 שנים, ירדה לטימיון תהילתו של מייקל ג'ררד טייסון, נער הפלא משכונות העוני של ניו-יורק שהיה למתאגרף במשקל כבד מהטובים בעולם אי-פעם.
את מה שקרה שבעה חודשים קודם, סיכם ראש חבר המושבעים במשפט: "בחנו את שרשרת האירועים באותו ערב, וחשנו בבירור שהסכמה לא ניתנה". תמצית הפרשה: דזירה וושינגטון, תלמידת קולג' צעירה ומלכת היופי השחורה של רוד איילנד, הוזמנה על-ידי טייסון למסיבה, אך כשהגיעו לחדרו במלון הוא הצמידה למיטה ואנס אותה באכזריות.
פרקליטיו של טייסון תרמו לא-מעט לחומרת פסק-הדין, בהתיחסותם המתנשאת במהלך הדיונים כלפי חבר המושבעים. כך, בבקשתם לביטול הערבות של מרשם טענו כי "מר טייסון הוא סלבריטי, אין לו לאן ללכת"; וכשהבחינו במומנטום, ביקשו מהשופטת לערוך משאל בין המושבעים - שהצהירו בזה אחר זה כי הם מאמינים שטייסון אשם. 'מייק הברזל' נידון ל-6 שנות מאסר בפועל, ושוחרר לאחר 3 שנים.
