גרסאות סותרות של נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב, דבורה ברלינר, הביאו לכך שבית המשפט שבראשותה לא ידון בערעורו של עובד רשות המיסים לשעבר, שוקי משעול. נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס, נענה באופן נדיר לבקשת סניגוריו של משעול והורה שהערעור יישמע בבית המשפט המחוזי בירושלים.

משעול הורשע בהפרת סודיות, מירמה והפרת אמונים, קבלת דבר במירמה ופגיעה בפרטיות, בשל העברת מידע חסוי של מע"מ לגורמים חיצוניים. שופטת בית משפט השלום בתל אביב, דניאלה שריזלי, גזרה עליו חמישה חודשי עבודות שירות. משעול, המיוצג בידי עוה"ד מנחם רובינשטיין ושרון קינן, הגיש ערעור.

אחת הטענות המרכזיות בערעור היא, שבית משפט השלום היה צריך לפסול את האזנות הסתר למשעול שהיווה ראיה רבת משמעות נגדו. האזנות הסתר בוצעו בתחילת 2005 על-פי צו של ברלינר, שהייתה אז סגנית נשיא בית המשפט. ההגנה טענה, כי תוקפו של הצו פג ב-23.1.05, ואילו התביעה טענה שתוקפו פג ב-23.2.05.

לאור חילוקי דעות אלו, פנו הצדדים לברלינר. זו השיבה, כי הצו אכן פקע ב-23.1.05. פרקליטת המחוז דאז, רחל בלום-דוד, פנתה לברלינר וביקשה שתעיין בכל צווי האזנות הסתר למשעול. בעקבות זאת הוציאה ברלינר החלטה, ולפיה לאחר שעיינה בצווים המקוריים - ולא בצילום כפי שעשתה בעת תשובתה הראשונה - מסקנתה היא שאכן הצו עמד בתוקף עד 23.2.05. "בצו המקורי ניתן לראות את 'העיקול' העליון של הספרה 2 (בתאריך 23.2.05), שחלק (זעיר) ממנו נעלם בצילום שהוגש לעיוני מלכתחילה", הסבירה.

מומחה מז"פ, שהעיד מטעם התביעה, אמר שאינו רואה הבדל בין המסמכים. לאור עדות זו והסתירה בדבריה של ברלינר, ביקשו הסניגורים לזמן אותה לעדות, אך שריזלי דחתה את בקשתם. כעת טוען משעול בערעורו שבית משפט השלום טעה כאשר לא קיבל את גירסתו בנוגע לחוסר החוקיות של האזנות הסתר. לדברי רובינשטיין וקינן, גם אם ברלינר - העומדת בראש הרכב הערעורים הפלילי הבכיר במחוזי - לא תדון בעצמה בתיק, קיים חשש סביר שכל הרכב הכפוף לה יתקשה לקבוע שנפלה טעות בהחלטתה השנייה בנוגע לתוקפו של הצו.

כאמור, גרוניס קיבל את הבקשה. הוא קבע (7.2.13): "בשל נתונים עובדתיים מיוחדים וחריגים, שוכנעתי כי טעמים של מראית פני הצדק מצדיקים את העברת הדיון בערעורים הפליליים נשוא הבקשה לבית משפט במחוז שיפוט אחר". בהחלטתו הקצרצרה אומר גרוניס פעם נוספת, כי מדובר במקרה יוצא דופן: "אבהיר שוב, כי החלטתי זו ניתנת אך על-רקע התשתית העובדתית החריגה ואין לגזור ממנה הלכה עקרונית". על חשיבות הנושא ניתן ללמוד גם מכך שהמדינה יוצגה בהליך זה, שהוא טכני לכאורה, בידי מנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, עו"ד ג'ואי אש.