בבית משפט השלום בירושלים נפתח (יום א', 17.2.13) משפטו של שר החוץ, אביגדור ליברמן, המואשם במירמה והפרת אמונים. "הנאשם כופר במיוחס לו בכתב האישום, הוא פעל כדין במסגרת סמכויותיו ולא עבר עבירה פלילית כלשהי", זה עיקר תשובתו של ליברמן לכתב האישום. תשובתו מוגשת על-ידי פרקליטיו - יעקב וינרוט, ירון קוסטליץ, עודד גזית, גיורא אדרת ונתי שמחוני.

כתב האישום הוקרא בפני ההרכב בראשותה של סגנית נשיאת בית המשפט, חגית מאק-קלמנוביץ, בו חברים גם השופטים יצחק שמעוני ואיתן קורנהאוזר. הצדדים הודיעו, כי ינסו להגיע להסכמות דיוניות שיקצרו את המשפט, וכי הם מעריכים שיידרשו כחמישה ימי דיונים לכל צד. בשלב זה נקבעו ארבע ישיבות לחודשים אפריל ומאי.

כתב האישום מתייחס לכוונה למנות את זאב בן-אריה לשגריר ישראל בלטביה. בן-אריה שימש קודם לכן כשגריר ישראל בבלארוס, ובתפקידו זה היה עליו לבקש מהשלטונות המקומיים לסייע בחיקור דין באחת החקירות נגד ליברמן. שמונה חודשים מאוחר יותר העביר בן-אריה את המידע לליברמן. המדינה אומרת, כי ליברמן לחץ למנות את בן-אריה לשגריר בלטביה, תוך שהוא מסתיר מוועדת המינויים ומן הממשלה הן את הקשר האישי שלו עם בן-אריה והן את העבירה שהלה ביצע בתפקידו בבלארוס.

העד המרכזי נגד ליברמן צפוי להיות סגנו היוצא, דני איילון, אותו הדיח ליברמן מרשימת הליכוד-ביתנו לקראת הבחירות לכנסת ה-19. איילון ישב בראש ועדת המינויים במשרד החוץ, ומסר את עדותו נגד ליברמן לאחר שהודח מן הרשימה.

לאחר הגשת כתב האישום נוהלו מגעים על אפשרות של הסדר טיעון, אך הם לא הבשילו לאחר שהמדינה הבהירה, כי תעמוד על כך שייקבע שבמעשיו של ליברמן דבק קלון - קביעה שלא תאפשר לו לשמש כשר בכנסת הנוכחית.

כתב האישום נגד ליברמן הוגש בסיומן של חקירות שנמשכו למעלה מעשר שנים, ולאחר שהיועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, החליט שלא להעמידו לדין בעבירות העיקריות שיוחסו לו ואשר התייחסו לעסקיו הפרטיים ולקשריו עם אילי הון בחו"ל. את המדינה מייצגים עו"ד מיכל סיבל-דראל וערן זלר מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה.