לו שאלו אתכם באופן לגמרי כללי מה מצב המדינה, מה הייתם אומרים? אני מניח שהרוב היה אומר, ככה-ככה. יש הישגים ויש גם כישלונות, איך אומרים? חיים! אולם, לא כך רואה את הדברים קבוצה אחת קטנה בשמאל הקיצוני, שמבחינה מספרית כוחה מבוטל, אבל בהיותה יושבת על צומתי העצבים הקובעים את מצב הרוח של המדינה והחברה, השפעתה גדולה ולעתים - הרסנית. כוונתי לאדוני התקשורת השמאלנית העוינת. עתים, כאשר אתה קורא אותם, 'בא לך' לשאול את עצמך, האם חיים אנחנו באותה הארץ, האם יש לנו אותו ההיגיון, האם גם אצלם 2+2 הם עדיין 4? המחנה שלי שבע אכזבות מרות מבנימין נתניהו וגם מלא חששות לעתיד. ובכל זאת, האם הוא מפלצת כזאת, פרנקנשטיין כזה, כמו שבכירי כותבי השמאל מציירים אותו?
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
