הזיעה תנצח את השחפת

צוות מדענים בינלאומי גילה כיצד אנטיביוטיקה טבעית חשובה הנקראת דרמצידין, ונוצרת כשאנו מזיעים, היא כלי יעיל ביותר למלחמה בחיידקי השחפת ובחיידקים מסוכנים אחרים.

תוצאות המחקר שערכו יכולות לתרום לפיתוח תרופות אנטיביוטיות חדשות שישלטו בחיידקים עמידים לתרופות.

המדענים גילו את המבנה האטומי של המרכיב, שאיפשר להם לאתר בפעם הראשונה את מה שהופך את הדרמצידין לנשק כה יעיל בקרב נגד חיידקים מסוכנים. למרות שקיימים כ-1,700 סוגים של אנטיביוטיקה טבעית, עד כה דרך פעולתם לא לגמרי מובנת.

המחקר, שנעשה על-ידי חוקרים מאוניברסיטת אדינבורו, פורסם ב-roceedings of the National Academy of Sciences.

הזיעה מפזרת אנטיביוטיקה יעילה ביותר על העור, המגנה עלינו מחיידקים מסוכנים. במידה שהעור שלנו נפגע אפילו מחתך קטן, שריטה או עקיצת יתוש, חומרים אנטיביוטיים מופרשים מבלוטות הזיעה, כמו דרמצידין, ובמהירות וביעילות מחסלים את הפולשים.

מחלות מסוכנות

חומרים טבעיים אלו, הידועים כפפטידים משמידי חיידקים (AMPS) יעילים יותר בטווח הארוך מהאנטיביוטיקה הרגילה, משום שחיידקים אינם מסוגלים לפתח במהירות עמידות אליהם.

אנטי-מיקרובים אלו יכולים לתקוף את "עקב אכילס" של החיידקים - דופן התא שלהם, שלא מסוגל להשתנות במהירות מספקת כדי לעמוד בהתקפה. לכן, ל-AMPS יש פוטנציאל גדול מאוד לפיתוח דור חדש של אנטיביוטיקה.

מדענים יודעים כיום כי דרמצידין מופעל בזיעה מלוחה וחומצית. המולקולה יוצרת תעלות זעירות המנקבות את ממברנת התא של החיידקים, המוגנת על-ידי חלקיקים טעונים (בעלי מטען חשמלי) של אבץ הקיימים בזיעה. כתוצאה מכך, מים וחלקיקים טעונים זורמים ללא שליטה דרך ממברנת התא, ובסופו של דבר מחסלים את החיידק המזיק.

בעזרת שילוב של מספר טכניקות, המדענים הצליחו לזהות את המבנה האטומי של המסלול המולקולרי. הם גילו כי הוא ארוך, חדיר וסגיל בצורה יוצאת דופן, ולכן מייצג סוג חדש של חלבון ממברנה.

הצוות גילה גם כי דרמצידין יכול להתאים את עצמו לסוגים משתנים קיצוניים של ממברנות. המדענים מאמינים כי עובדה זו יכולה להסביר מדוע דרמצידין פעיל הוא אנטיביוטיקה כה יעילה המסוגלת לחסל חיידקים ופטריות במקביל.

המרכיב פעיל כנגד פתוגנים (מחוללי מחלות) ידועים רבים כמו השחפת והסטפילוקוקוס, שהפכו לאיום על חולים המאושפזים בבתי חולים. חיידקים אלו אינם רגישים לאנטיביוטיקות קונבנציונליות ולכן קשים לטיפול. הסטפילוקוקוס עלול לגרום למחלות מסכנות חיים כמו אלח דם ודלקת ריאות. כעת, צוות החוקרים מקווה כי תוצאות המחקר יובילו לפיתוח סדרה חדשה של תרופות שיוכלו לתקוף חיידקים מסוכנים אלו.