רק באנגליה יודעים לייצר סופי שבוע כאלה של כדורגל. מצד אחד, קרבות גביע לוהטים. מצד שני, מאבקי תחתית עם המון תשוקה ויצרים. הלוואי שיאמצו את המתכונת בכל אירופה. זה שובר את הרוטינה ומוסיף הרבה גיוון וצבע למשחק, מה גם שבזירה המקומית, כמו ברוב הליגות הבכירות, סיפור האליפות הוא גארבג'-טיים אחד גדול ומשעמם. לעומת זאת, התחתית בפרמייר-ליג בוערת ו-9 מחזורים לסיום העונה מפרידות 5 נקודות בין סאות'האמפטון שבמקום ה-16 לק.פ.ר האחרונה, שהישארותה בליגה באמת תהיה גם הישרדות.
מעבר לאכזבה שנלווית לאיבוד תואר כזה או אחר, ישנה תחושת הכשלון העצומה של קבוצה שיורדת ליגה. בעולם הפיננסי בכלל, ובאנגליה בפרט, ירידה משמעותה הפסד כלכלי עצום, בעיקר כי הקבוצה לא תיהנה מחלוקת כספי זכויות השידור בעונה שאחריה. וזה ממש לא כסף קטן. הפרמייר-ליג מצליחה לשמור, באופן יחסי, על מודל שוויוני בכל הקשור לזכויות שידור, כאשר 50% מההכנסות מחולקים שווה בשווה בין הקבוצות, 25% על פי כמות השידורים שקיבלה כל קבוצה ועוד 25% לפי המיקום בטבלה. בנוסף, מקבלים כל המועדונים סכום שווה של כמה עשרות מיליוני פאונד על מכירת זכויות השידור לחו"ל. כדי לכמת במספרים, בשנה שעברה הסכום שחולק בין כולם עמד על כ-967 מיליון ליש"ט, והוא עוד אמור לגדול משמעותית החל מהעונה הבאה בעקבות הסכם זכויות השידור החדש. בקיצור, הקרב על ההישארות הוא לא רק מקצועי, אלא קריטי כלכלית לארגונים שנמצאים בצרות כלכליות, ובראשם לק.פ.ר.
קווינס פארק ריינג'רס נחלצה מירידה בעונה שעברה רק במחזור האחרון, והשנה הבעלים טוני פרננדס ניסה לבנות קבוצה שתתבסס בפרמייר-ליג לשנים רבות. ז'וזה בוסינגווה מצ'לסי, פאביו ופארק מיונייטד, ז'וליו סזאר מאינטר ואסטבן גראנרו מריאל מדריד הם רק חלק מהשמות שנחתו בקיץ בקבוצה הקטנה מלונדון והיו אמורים להפוך אותה לחברה קבועה בליגה הבכירה. פתיחת עונה זוועתית (השניה הכי גרועה בתולדות הפרמייר-ליג) וחשש גדול שכל הפרויקט יירד לטמיון גרמו לפיטוריו של מארק יוז והארי רדנאפ הגיע בנובמבר על תקן המושיע. בינואר, הוא קיבל עוד חיזוק בדמותם של לואיק רמי ממארסיי, כריסטופר סמבה מאנז'י וג'רמיין ג'נאס מטוטנהאם.
אין ספק, הבעלים מנסה הכל כדי שק.פ.ר תישאר בליגה ואכן בשבועות האחרונים היא מתחילה להתאושש ולצמצם את הפער מהקו האדום. בפעם הראשונה העונה היא חיברה שני ניצחונות רצופים כאשר ניצחה את סנדרלנד בשבת. אך להשקעה הרבה יש גם השלכות שמאיימות על עתיד הקבוצה והשבוע נחשפו ספרי החשבונות של המועדון ובהם הנתון המדאיג של משכורות השחקנים, שכמעט הכפילו את עצמן בשנה האחרונה והגיעו במשותף לסביבות ה-70 מיליון פאונד.
בעקבות החשיפה דובר הרבה מאוד השבוע בחדשות המקומיות על מצבה הכלכלי של ק.פ.ר. מקרים דומים של קבוצות שפשטו את הרגל, כמו לידס ופורטסמות', הועלו ובסקר שנערך בין אוהדים כשני שליש מהם אמרו שהם מודאגים מעתיד קבוצותיהם בגלל ההתנהלות הכלכלית שלהן. לראיה, הפרמייר-ליג החליטה לאחרונה על שורת חוקים שימנעו את עליות השכר האלה בעתיד, אבל העניין מזמן יצא מפרופורציות. ק.פ.ר במקום האחרון וחלק משחקניה מרוויחים 70,000 פאונד בשבוע?! זה פי כמה וכמה ממשכורת שנתית מכובדת באנגליה, ולא ברור איך זה הגיע לרמות האלה.
בעידן של משבר כלכלי בעולם ודיבורים על הבדלי שכר כל כך עמוקים אין סיבה שהמשכורות בליגה האנגלית לא יהיו יותר נמוכות. כך יציבות הקבוצות תישמר, דרישות השחקנים יהיו שפויות יותר, ומשם, אני די בטוח, גם מחיר הכרטיסים יהיה נוח הרבה יותר לאוהד הממוצע. עד שזה יקרה, אם בכלל, אני מקווה שהארי רדנאפ והריינג'רס ישרדו בליגה. אם לא, מצפה להם גורל דומה לזה של פומפי.
