האדריכל יצחק חלפון, שהיה מנהל משרדו של אורי שטרית, עומד על כך שהמשרד ביצע עבודות רחבות היקף עבור שמואל דכנר. בחקירתו הנגדית בידי סניגורו של שטרית, פרופ' קנת מן, אמר (4.12.12) חלפון: "הייתי מתרוצץ מבוקר עד ערב בענייניו, כותב מכתבים, מזכרים דחופים, כפי שאני נוהג בכל עבודה אחרת".

על התרשמותו מדכנר אמר חלפון: "ההתרשמות הייתה מצוינת, הוא נראה אדם במיטב מחלפותיו, לבוש היטב, עם מזכיר אישי, עם נהג אישי, עם מכונית מרצדס שחורה גדולה. ראיתי את משרדו הספון חפצי אמנות ברח' החשמונאים בת"א, אדם עם כל הסממנים של אדם מכובד, אמיד. גם התרשמתי מחפצי האמנות, מהעובדה שהאדם מאוד אינטליגנטי, התרשמות מאוד חיובית".


"גם בגלל האופי של אורי"


מן שאל: "אנחנו כאן בהאשמות קשות, אם היית חש שיש כאן משהו לא תקין, משהו פסול, היית בודאי מעלה את זה עם אורי כדי לשאול מה פתאום מה קורה כאן?". חלפון השיב: "זה היה רחוק בכלל מתודעתי. גם בגלל האופי של אורי, אני 17 שנה עבדתי עם אורי, וגם כל ההתרשמות. בשבילי כל הסיפור הזה הוא זעזוע מבחינת האבחון שלי אם הדברים נכונים, לא נכונים, אבל מבחינת הזיהוי של מצבים אנושיים ושל אנשים. ההאשמות האלה באו כרעם ביום בהיר עבורי".

חלפון עמד על כך, שמשרד שטרית - כמו אדריכלים רבים אחרים - גבה מלקוחותיו (ובכללם דכנר) תשלום גם על בדיקת פרויקטים שבסופו של דבר לא יצאו לפועל. לדבריו, מוטב להשקיע את הכסף בבדיקת היתכנות מאשר לגלות רק באיחור שלא ניתן לבצע את הפרויקט.

בהמשך עדותו אמר חלפון, כי לאחר חקירתו במשטרה "ישבתי בזמני החופשי במשך חודשיים וניקיתי משרד של 20 שנה עם כל הכאב האישי וזרקתי אין סוף חומר, בין היתר היו תוכניות של ד'. כי תוכניות אדריכליות מפוזרות בכל המקומות. אם אתה שואל אותי, בכאב לב עשיתי הכל". התובע, עו"ד ירון גולומב, האשים את חלפון בכך שהשמיד מסמכים הנוגעים לדכנר ולפיכך שיקר כאשר הצהיר בבית המשפט שלא עשה זאת. חלפון הגיב בחריפות:

"מכיוון שאני חדש בבית משפט, אני נדהם לנוכח המניפולציה שמשתמשים בה עורכי הדין ובמקרה הזה התביעה. אני לא מחזיק מולי את הדפים המסודרים של חומר החקירה, אבל אם יבדקו לאחור רק לגבי העדות שלי אתמול, אמרתי אני מניח שזה כל החומר. אתה קראת את מה שנוח לך. אני מניח שזה כל החומר.

"דבר שני, אתה טוען ששאלת האם הושמד חומר מתוך הקלסרים ואתה טוען ברוב חוצפתך שאני שקרן. אני לא שקרן, לא הושמד שום חומר מהקלסרים. עולמך מסודר בתוך קלסרים, העולם שלי פרוש בניירת. באשר להשגותיך לגבי הוצאת חומר מתוך הקלסרים [שנגעו לדכנר], אני רוצה לחזור על הדברים: לא הוצא שום חומר ולא הושמד שום חומר. אף אחד לא צפה את החקירה הזאת ואף אחד לא הכין ולא עשה שום דבר במזיד לגבי החומר. מדובר בחומר שנמצא במשרד אדריכלים בכל פינה, הררים של חומר שנמצאים בכל מיני מקומות".


לא מכירה את הפרויקטים


האדריכלית רויטל טיירי, שעסקה במשרדו של אורי שטרית גם בנושאי ניהול וכספים, עבדה רק על פרויקט אחד של דכנר – הקמת בית מגורים בהרצליה. טיירי העידה (30.10.12), כי שטרית הורה לה לרשום "ייעוץ מקצועי" על החשבוניות שהוציאה לחברות שבבעלות דכנר. עוד אמרה, כי אם היה פרויקט משמעותי כלשהו – כל המשרד היה יודע עליו.

בתשובה לשאלתו של השופט דוד רוזן אמרה טיירי, כי אם היה מדובר בפרויקט – היא הייתה רושמת בחשבונית מילה זו ולא "ייעוץ מקצועי". התביעה שאלה את טיירי בצורה פרטנית על הפרויקטים בבית ציוני אמריקה, גבעת שמואל, מושב עשרת, בית ברל ונווה יהושע – ולגבי כולם אמרה שאינם מוכרים לה. מדובר בפרויקטים בגינם הוציא המשרד לדכנר חשבוניות בהיקף של מאות אלפי שקלים.

עם זאת, בתשובה לשאלותיו של מן, אמרה טיירי שקיימת אפשרות שבוצעו במשרד פרויקטים עליהם לא ידעה. עוד אישרה טיירי, כי באחת החשבוניות שהוצאו לדכנר, נוספה הספרה 1 שלא בכתב ידה, כך שהסכום לתשלום הפך ל-134,000 שקל.