שר האוצר יובל שטייניץ הגיע (יום ב', 11.3.13) לוועדת הכספים כדי לסכם את תקופת כהונתו ולהיפרד מחברי הוועדה, לקראת סיום תפקידו.

בהמלצה לשר האוצר הבא, שכפי שמסתמן יהיה יאיר לפיד, אמר שטייניץ כי עליו לשמור על שלושה דברים מרכזיים: "על תקציב דו-שנתי, כולל שיפורים בפרקטיקה שלו, לשמור על מדיניות של עידוד ההשקעות כדרך של התמודדות עם המשבר, בעיקר השקעות מוטות ייצוא, וכן לשמור על הדינמיקה של התייעלות בתקציב הביטחון, עקב משקלו הכה גדול בכלכלה הלאומית".

עוד הוא אמר כי שר האוצר הבא "יצטרך להתמודד עם אתגרים לא פשוטים. הכלכלה הלאומית שלנו נמצאת בסך-הכל בדינמיקה טובה בהשוואה למדינות המערב. לעומת זאת, התקציב הבא הוא לא פשוט, כי ייעשה בו קיצוץ של מיליארדי שקלים. הממשלה והכנסת יצטרכו לבחור בחיים לא קלים לממשלה על-מנת שהכלכלה תמשיך לפרוח, במסלול של צמיחה והשקעות ובגידול של מקומות עבודה, תוך ריסון תקציבי עם דגש על מנועי הצמיחה. הדבר הכי חשוב: צמיחה גבוהה ואבטלה נמוכה. זה האתגר הכי חשוב, זה מה שהנחה אותנו ב-2009, זה האתגר באירופה ובארה"ב וזה האתגר שהיה ונשאר בישראל. אין דבר חשוב מזה. אין אבטלה נמוכה עם צמיחה שלילית".

שטייניץ סקר את כהונתו: "זו הייתה הכהונה, אולי הארוכה ביותר של שר אוצר בישראל וגם הכי סוערת נוכח המשבר הכלכלי הפנימי והגלובלי הקשה ביותר שפקד את העולם. חרף המשבר הקשה הצלחנו להביא את ישראל לחזית ההצלחה הכלכלית בהשוואה עולמית".

בשולי הדברים, שטייניץ שיתף את הוועדה בתחושותיו ברגעים הקשים של תחילת ועדת ששינסקי: "אחד הרגעים הקשים שהיו לי בתפקיד בחודשי העבודה הראשונים של ועדת ששינסקי, שכלל קמפיין שלילי אישי נגדי ולחץ מסיבי מצד הממשלה בארה"ב. זה היה קרב על 400 מיליון שקל".

הוא דיבר על ארבע מטרות שהציב בתחילת הקדנציה: "להפוך את ישראל למדינה הראשונה במערב שעוברת לתקציב דו-שנתי, לאחר 10 שנים להביא סופסוף לקבלתה של ישראל ל-OECD, לעשות רביזיה בחלקה של המדינה והחברה בחלקן במשאבי המדינה - ועדת ששינסקי, ומטרה רביעית - לעשות רפורמה כלכלית בהתנהלות התקציבית של מערכת הביטחון, בפנסיה ובהכנת התקציב. רפורמה משמעותית לאחר 62 שנה, כיום 65 שנה מאז קום המדינה".

שטינייץ הציג נתונים המראים את השיפור במצב הכלכלי בתקופת כהונתו: מעבר מצמיחה שלילית של 2.4% בתחילת 2009 לצמיחה חיובית של 3.1% בסוף 2012, מעבר מהשקעות שליליות של 5.1% ב-2009 להשקעות חיוביות מצטברות של 38.1% במצטבר בין 2010 ל-2012, יחס חוב תוצר שהשתנה מ-79.4% בסוף 2009 ל-73.8% בסוף 2012 והעלאת דירוג האשראי של ישראל ל-A+ ("המדינה המערבית היחידה שהדירוג שלה עלה בתקופה זו ולא ירד"). עוד הזכיר שטייניץ את שיעור הצמיחה המצטבר מ-2009 לסוף 2012: 14.7%, כאשר רוב מדינות המערב נעות בין אחוזי צמיחה בודדים לצמיחה שלילית. בנוסף, אמר שטינייץ, חל גידול משמעותי מצטבר בהשקעות בשיעור של 31.4% וצמיחה לנפש, בשיעור של 5.2%.

הוא הציג נתונים מרשימים גם בשוק העבודה, בשינוי בשיעור האבטלה מ-9.5% ב-2009 עם תחזית של 12% עד 15% אבטלה ב-2010 ל-6.5% אבטלה בינואר 2013. שיעור ההשתתפות בשוק העבודה נע סביב 76.7% ב-2009 ל-78.6% בסוף 2012.



גפני: "גם אני נפרד מתפקידי וגם מהליכוד"

יו"ר ועדת הכספים הזמני משה גפני (יהדות התורה) החמיא לשטייניץ: "כפי הנראה אתה עוזב את תפקידך ואני מצר על-כך. גם אני נפרד מתפקידי וגם מהליכוד".

עוד הוא אמר כי "שטייניץ נכנס לתפקידו באמצע שנת תקציב, כשברקע משבר כלכלי עולמי קשה וצפי של ירידה בצמיחה וגידול ניכר באבטלה - חשש ממשבר דומה לשנות ה-20', שהבנקים ושוק ההון יפלו. בפועל, כל התחזיות הפסימיות התבדו. האבטלה ירדה והצמיחה גבוהה. לא רק שלא הייתה קריסה אלא הצלחה יוצאת דופן בהשוואה עולמית. הפחתנו מס הכנסה למעמד הביניים, סייענו בהורדת תעריפי המים לנכים ולנזקקים ועשינו עוד צעדים רבים לטובת הציבור. אני מצטער שלא נמשיך לעבוד יחד על הנושא הכלכלי, אבל אני מתכוון להמשיך לפעול למען החברה הישראלית מהאופוזיציה. אני מודה לך על החברות האישית בינינו, למרות כל הקשיים, מעולם לא הייתה מריבה בינינו".