ועדת הכספים מתנגדת לקיצוץ בהשכלה הגבוהה‎

חברי ועדת הכספים דחו (יום ג', 12.3.13) את האפשרות כי יתנו יד לקיצוץ בתקציבי ההשכלה הגבוהה, בדיון שהתקיים בנושא בוועדה, על-רקע מצבה התקציבי הרעוע של הממשלה, ומכת הגזירות הצפויה.

חברי כנסת מכל הסיעות דיברו בחשיבות המשך יישום המתווה הרב-שנתי לקידום ההשכלה הגבוהה, שסוכם זה מכבר עם האוצר ולפיו עד שנת הלימודים תשע"ו, תיהנה המערכת מתוספת תקציבית מצטברת של יותר מ-2 מיליארד שקל.

יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב במועצה להשכלה גבוהה, פרופ' מנואל טרכטנברג, אמר כי "ההשכלה הגבוהה היא מעמודי התווך של המדינה. ההיי-טק נשען כולו על ההשכלה הגבוהה וכך גם העובדה שאנחנו מדינה מספר שתיים בעולם בפרסי נובל לנפש. עוד היא תורמת יותר מכל דבר אחר למוביליות חברתית".

עם זאת, הוא התייחס לבעיות המאפיינות היום את המערכת: ירידה אבסולוטית במספר חברי הסגל ועקב כך גידול ביחס סטודנטים-סגל, מה שפוגע באיכות הסטודנטים, עלייה בגיל הממוצע של הסגל ועזיבת כ-25% מהחוקרים למוסדות המובילים בחו"ל. "אין דבר יותר מסוכן מסטייה מהכיוון המתוכנן באמצע הדרך", ציין, בהתייחסו לתוכנית הרב-שנתית.

"יעדי התוכנית", ציין טרכטנברג, הם "מעבר מהתרחבות כמותית למצוינות במחקר ובהוראה. מספר הסטודנטים גדל מאוד אך אבסולוטית התקציבים נותרו".

יעדים נוספים אותם הדגיש: הנגשת ההשכלה הגבוהה לחרדים ולערבים והקמת מרכזי מצוינות. מבחינת התוספות התקציביות, המסתכמות במיליארדים, צוין כי הכסף יחולק כך: 39% לגיוס סגל נוסף והגברת המצוינות, 13% להגדלת ההשקעה בקרנות מחקר תחרותיות, 9% לגידול כמות הסטודנטים באוכלוסיה הכללית, 7% להגברת הנגישות לחרדים ולערבים ו-7% לשדרוג תשתיות פיזי. תקציב ההשכלה הגבוהה כיום עומד על 8.3 מיליארד שקל, בתוספת הכנסות שכר לימוד של כ-2 מיליארד שקל, ובסה"כ על מעט יותר מ-10 מיליארד שקל.

מנכ"ל מכון לב, שי גלבוע, אמר בדיון כי "ההוצאות שלנו כמכללות ואוניברסיטאות עולות כל הזמן ואם יקוצץ מה שכבר נקבע עם ות"ת, לא נוכל לעמוד ביעדים שנקבעו". יו"ר הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטאות, ד"ר אסתר סרוק, הוסיפה כי "יש לשמר את התוכנית הרב-שנתית על-מנת לעודד סגל זוטר איכותי שלא לעזוב לחו"ל או לעולם העסקי ולהישאר במערכת".

רכז תחום ההשכלה הגבוהה באגף התקציבים באוצר, מיכה פרלמן, אמר כי האוצר עומד מאחורי התוכנית הרב-שנתית, אך הוסיף כי "האתגרים הכלכליים והתקציביים הניצבים לפנינו יחייבו קבלת הכרעות בכל הנושאים תוך קביעת סדרי עדיפויות".

הפתיע בעמדה שונה ד"ר יעקב ברגמן מהאוניברסיטה העברית, שאמר כי "הבעיה היסודית היא דווקא בתוכנית של ות"ת והמוסדות להשכלה גבוהה, שמעוניינים להגדיל את המערכת באופן שלא רק שלא יתרום לה, אלא יפגע במצוינות. כבר נקבע על-ידי מנכ"ל האוצר בעבר, ירום אריאב, שקיומן של שבע אוניברסיטאות מחקר בישראל גדול על המשק ומיותר. עדיף למערכת, שתהיה המתמקדות מחקרית של כל מוסד בתחומי מחקר ספציפיים במקום התפרסות על כל הספקטרום, דבר שדווקא פוגע במצוינות ומפזר את המשאבים ומפחית את היעילות".