חברת תעשיות מלח, כאשר הייתה בשליטת משפחת דנקנר ובראשותו של דני דנקנר, שילמה 1.3 מיליון שקל לשמואל דכנר בלא הסכם בכתב, על-פי הוראותיו של דנקנר. כך העיד (25.2.13) נדב שחר, שהיה מנכ"ל החברה באותה עת ומשמש כיום כמנכ"ל חיפה כימיקלים. התשלומים הוצגו כחלק מן הפעילות להפשרת הקרקעות שבבעלות החברה בעתלית ובאילת, ולדברי שחר לא היו מקרים אחרים של תשלומים שכאלו בלא הסכם.

לדברי שחר, דנקנר "הציג למועצת המנהלים מה הפעילות שהחברה עושה באופן כללי, הם אישרו לו את התקציב, וכל מה שנפל במסגרת התקציבית הזאת אושר על-ידי או על-ידי [סמנכ"ל הכספים] תמיר קדישי".

עוד אישר שחר, כי 250,000 שקל ראשונים אושרו לתשלום עוד לפני שההתקשרות עם חברת ש.א.ד של דכנר הובאה לאישור מועצת המנהלים. רק כאשר היה צורך לשלם 531,000 שקל נוספים, הביא דנקנר - לבקשתו של שחר - את ההתקשרות לאישור הדירקטוריון. הוא אישר, כי בזמן אמת לא ידע מהי מהותם של תשלומים אלו.


"קונספירציה חולנית"


התובע, עו"ד יוני תדמור, הציג לשחר מסמכים המצביעים על סמיכות אירועים בין ההסכם של תעשיות מלח עם המינהל לבין תשלום לדכנר (פער של חמישה ימים). שחר השיב: "אני חייב להגיד לך שאם לא הייתי מנומס ויושב בבית המשפט, הייתי אומר שיש קונספירציה חולנית, אין קשר בין המסמך הזה לבין זה, זה אפילו מרתיח בן אדם שבא מהיישוב, זו פשוט קונספירציה מטורפת".

השופט דוד רוזן שאל: "אתה לא בדיוק נראה לי מישהו שדברים יכולים לעבור לידך. איך זה שפתאום יש איזו קופסה שחורה, אתה לא שואל את דני, דני לא אומר לך, וזה נשאר קופסה שחורה, כשהיום אנחנו יודעים שהתביעה טוענת שהקופסה השחורה הזאת, מדובר על שוחד, ואתה בקופסה השחורה הזאת אומר: אני לא יודע כלום. זה לא מתאים שאחד כמוך חתם על הצ'קים, עבר על הצ'קים, ודווקא בקופסה השחורה הוא לא נגע". שחר השיב, כי הוא לא עסק בנושא הפשרת הקרקעות.

רוזן המשיך: "מנכ"ל לא מוציא מיליון שקלים בלי לדעת על מה הוא מוציא, ובטח לא מנכ"ל כפי שאדוני הצטייר, ואדוני הצטייר כאדם בעל שיעור קומה ומנכ"ל בעל שיעור קומה. איך מיליון שקלים אתה נמנע מלברר ולבדוק ולעמוד על זה ולראות אם צריך לשלם? מי זה דכנר שאתה נותן לו מיליון שקלים?". שחר: "זה נכון ויכול להיות שפה הרחיקו אותי קצת מתוך העניין הזה, כי אני בתקופה הזאת הייתי נגד עסקת המינהל".


דכנר הוצג כאיש לובינג


שחר נשאל גם על כך שבפרוטוקול הרשמי של מועצת המנהלים של תעשיות מלח מנובמבר 2002 אין כל אזכור לאישור הוצאת 500,000 דולר לצורכי לובינג בנושא הקרקעות. הוא השיב, כי אינו יודע ויש לשאול את מזכירת החברה, ז'אנה קמיליאן, וכי ייתכן שמדובר בטעות סופר של מזכירת היו"ר, אורלי וסרמן. שחר אישר, כי לקלסר בו נמצא נוסח שני של הפרוטוקול, בו מופיע האישור, אין שום מהות משפטית.

"הייתי בישיבה ושהנושא הזה נדון בישיבה, שהדירקטורים שאלו שאלות. בני משפחת דנקנר בכלל לא התעניינו במהות אלא בעיקר בכסף שיוצא בבסיס הזה, דרך אגב תמיד הם התעניינו בכסף ופחות במהות", אמר שחר. רוזן שאל מדוע הוצגה חברת ש.א.ד כחברת לובינג, ושחר השיב: "אין לי מושג. אני יכול להציג בדיוק מה שהציגו בדירקטוריון ומה שאמרו, אין לי מושג מה השירותים שהוא [דכנר] נתן, איך הוא נתן ומה כל אחד שנתן". לדבריו, הוא אישר את הצ'קים לש.א.ד "כי נטען שזה במסגרת שירותי הלובינג".

סניגורו של דנקנר, עו"ד יוסי בנקל, אמר לשחר שהתיאוריה של התביעה היא למעשה שהפרוטוקול זויף. שחר השיב: "זה הזוי להגיד שהיה כאן זיוף". שחר חזר ואמר בנוגע לתשלום לדכנר: "אני לא אישרתי את התשלום שלהם, מי שאישר את התשלום שלהם זה דני דנקנר. אני אישרתי את התשלום עבור השירותים שלהם לאחר החלטת מועצת המנהלים, אין לי מושג מה הם עשו".


200,000 שקל לגולדמן


בנקל התייחס לתשלום נוסף של תעשיות מלח, לח"כ לשעבר מיכה גולדמן. הלה קבע לדנקנר פגישה עם יחיאל לקט, שהיה אז יו"ר הקרן הקיימת, לפני הדיון במועצת המינהל על ההסכם עם תעשיות מלח, התלווה לדנקנר והשתתף בדקות הראשונות של הפגישה. תמורת שירותים אלו קיבל גולדמן 200,000 שקל, ושחר אמר שתשלום זה לא נראה לו סביר.

בסיום עדותו אמר שחר: "אני מכיר את דני הרבה שנים, ובניגוד לציניות של התביעה, אם הייתי חושב שדני שילם שוחד, אז הייתי מעיד שאני חושב שהוא שילם שוחד. אני חושב שדני במקסימום לא תמיד הולך סטרייט ומעגל פינות של נורמה, של דיווחים ודברים כאלה. המרחק בין זה לבין מעשה של שוחד ומעשה פלילי, זה כמזרח ומערב. לכן האמונה שלי שלא נעשה דבר כזה.

"אני מוכן להגיד עוד דבר: אני חושב שהתזה של הפרקליטות שאני ותמיר [קדישי] ו[רו"ח ארנון] רצ'קובסקי עסקנו בזיוף פרוטוקולים או בהגנה על התחת שלנו, זהה לזה שאני יכול להגיד לתביעה שאתם משקרים את בית המשפט, כי אין לכם שום דבר אחר. זה בדיוק אותו דבר, בדיוק שני קצוות של אותו דבר. אני לא בוחן לב וכליות. אני יכול להגיד חד-משמעית שכל נושא הפרוטוקול, חוץ ממקריות, הכל עורבא פרח אחד גדול".