|
|
|
שמן זית, מרגרינה או חמאה?
|
|
יפעת גדות
|
|
כל השומנים עשירים בקלוריות, אך שומן רווי ושומני טרנס מעלים את רמות הכולסטרול LDL ("הרע") בדם ועלולים לגרום להיווצרות פלאק בעורקים, וכך לגרום להתקפי לב ולשבץ
|
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
|
|
|
מוצרי מזון דלי שומן זוכים לפופולריות רבה, ויותר ויותר אנשים בוחרים במוצרים "דלים" בניסיון לרדת במשקל, או לפחות בתקווה שלא להעלות במשקל. אך השאלה אם מוצרים אלו יעילים או לא נתונה לוויכוח. למרות שהם מכילים פחות קילוגאול, אנשים נוטים לצרוך מהם כמויות גדולות כשהם לא מרגישים שבעים.
מחקר שנעשה לאחרונה מראה כיצד שמנים ושומנים טבעיים מווסתים את תחושת השובע לאחר האכילה, כששמן הזית עומד בראשם.
קבוצת חוקרים מאוניברסיטת מישיגן חקרה ארבעה שומנים ושמנים אכילים שונים: שומן חזיר, שומן חלבי, שמן לפתית ושמן זית. לאורך תקופה של שלושה חודשים, משתתפי המחקר אכלו 500 גרם של יוגורט דל שומן עשיר באחד מארבעת השומנים בכל יום - כתוספת לתזונה הנורמלית שלהם.
נמצא כי לשמן הזית הייתה ההשפעה המשביעה הגדולה ביותר, ואצל הקבוצה שצרכה את שמן הזית זוהה ריכוז גבוה יותר של הורמון השובע - סרוטונין - בדם. משתתפים אלו דיווחו גם כי היוגורט שהכיל את שמן הזית היה משביע ביותר. במהלך תקופת המחקר, אף אחד ממשתתפי קבוצה זו לא דיווח על עלייה באחוזי השומן בגוף או על עלייה במשקל.
שמן איטלקי
לדברי החוקרים, הממצאים הפתיעו אותם משום ששמן לפתית ושמן זית מכילים חומצות שומן דומות. לכן החליטו למקד את תשומת הלב בסוג שונה לגמרי של חומר - מרכיבי הארומה שבשמן הזית. בחלק השני של המחקר, המשתתפים בקבוצה אחת קיבלו יוגורט עם תמציות ארומה של שמן זית והמשתתפים בקבוצת הביקורת קיבלו יוגורט פשוט.
התוצאות היו חד-משמעיות: צריכת הקלוריות של קבוצת שמן הזית נותרה כשהיתה, אך המשתתפים בקבוצת הביקורת צרכו 176 קילוגאול נוספים. ההסבר לכך היה שהמשתתפים בקבוצת שמן הזית סיגלו את הרגלי האכילה שלהם אך המשתתפים בקבוצת הביקורת לא הצליחו לעשות זאת. כמו-כן במשתתפים בקבוצה זאת נמצאו רמות נמוכות יותר של ההורמון סרוטונין.
משך הזמן שתחושת השובע הורגשה לאחר האכילה היה תלוי במספר גורמים, אך רמת הסוכר בדם היא המשמעותית ביותר. ככל שהיא יורדת מהר יותר, כך מהר יותר התאים הסומטיים סופגים את הגלוקוז מהדם, ואז אנו מרגישים רעבים. לכן, בשלב זה של המחקר, החוקרים בדקו אלו ממרכיבי הארומה שבשמן הם היעילים ביותר כמדכאי ספיגת גלוקוז.
החוקרים השתמשו בשמן זית מספרד, מיוון, מאיטליה ומאוסטרליה. צוות המחקר הצליח לזהות שני מרכיבים המפחיתים את ספיגת הגלוקוז מהדם בתאי הכבד - Hexanal ו-E2-Hexenal. הם גילו גם כי השמן האיטלקי הכיל כמויות גדולות יותר של שני מרכיבי הארומה.
הממצאים מצביעים למעשה על כך שהארומה יכולה לווסת את התיאבון. התקווה היא שממצאי המחקר יסללו את הדרך לפיתוח מוצרי מזון דלי שומן יעילים יותר ומשביעים לא פחות.
