אדריכל הולילנד: המומנט השחור בקריירה שלי

"אין לי זיכרון כל כך טוב מפרויקט הולילנד. הייתה לנו הזדמנות לעשות משהו יוצא מן הכלל, וזה לא כל כך הלך בכיוון הזה. אולי בגלל זה, מבחינה פסיכולוגית, ניסיתי לשכוח את זה". כך אומר (יום ג', 19.3.13) האדריכל ארתור ספקטור, ממתכנני הפרויקט, בעדותו במשפט הולילנד. ספקטור הוא מבכירי האדריכלים בישראל, ובין היתר תכנן את הרחבת בית החולים הדסה, פרויקט ימק"א וה"ארנה" בירושלים.

"זה המומנט הכי שחור בקריירה שלי. מאז שעזבתי את הפרויקט לא הייתי בהר, ואני עושה בעיר סיבובים כדי לא לעבור לידו ואני לא מסתכל עליו", אמר ספקטור. בתחרות על תכנון הולילנד הוא הציע לבנות פחות מ-90,000 מ"ר, ונאמר לו שרם כרמי הציע לבנות למעלה מ-300,000 מ"ר. בתחרות זכתה הצעתו של כרמי, אך לאחר זמן קצר הוא התבקש להשתתף בתכנון עם כרמי תוך שהובטח לו שיתוף פעולה מלא.

"התחלנו את זה עם הרבה מאוד אמביציות, אך אחרי חצי שנה הרגשתי שאני לא משפיע וביקשתי מיואב סרנה ושמואל דכנר שישחררו אותנו מהפרויקט. סרנה אמר שלא ישחררו אותנו, כי יש לנו חוזה ואנחנו חייבים לסיים לפחות את התב"ע", המשיך ספקטור.


"גיליתי שזה שמונה קומות"


ספקטור אמר, כי אותו משכו בפרויקט בעיקר המלונות והאפשרות לבנות לצידם אולמות קונגרסים. הבנייה למגורים ב"בננות" נועדה להיות בת שש קומות, אבל "יום אחד נסעתי לחו"ל וחזרתי וגיליתי שזה שמונה קומות. זה היה השלב בו ביקשתי לשחרר אותנו, כי זה הפריע לי. התוכניות של כרמי היו סבירות לעומת מה שנבנה בפועל, גם אם זה לא היה לפי טעמי. התוכניות המוקדמות היו טובות, גם אם אני ראיתי את ההר עם פחות בנייה".

בהודעתו במשטרה אמר ספקטור, כי לא הבין כיצד הצליח דכנר להעביר בעירייה את התוכנית שהייתה גדולה על ההר, וכי בשל כך לא הוזמן להשתתף בהמשך התכנון. בעדותו הוסיף ספקטור, כי ברור שלא היה שלם עם המאסה של הבנייה, וכי נאמר לו שאם יפרוש לפני אישור התב"ע - הדבר יגרום נזק משום שיחשוף שקיימים חילוקי דעות בין האדריכלים.


"אז החלטתי לברוח מזה"


בהתייחסו לדעתו של מהנדס העיר דאז, אורי בן-אשר, אמר ספקטור, כי הלה הסתייג מהיקפו של הפרויקט, וכי הופעלו לחצים כדי שיאושר. עם זאת העיר ספקטור, כי "הדבר אינו שונה מאשר פרויקטים אחרים, שבהם לוחצים על גורמי העירייה". בן-אשר אמר, ציטט ספקטור, ש"זה די כבד על ההר והוא ביקש לעשות את זה קצת פחות".

בהתייחסו לעמדתו של מהנדס העיר הבא, אורי שטרית, אמר ספקטור במשטרה, כי הלה אמר לו שאינו מבין כיצד תב"ע ג' עברה. להערכתו, אישור הפרויקט בתוך שנתיים היה מהיר למדי בהתחשב בהיקפו של הפרויקט. "לא הופתעתי, אבל זה היה יותר מהיר ממה שחשבנו", אמר.

עוד אמר ספקטור, כי אינו זוכר מקרה נוסף בו השתתף אהוד אולמרט בישיבה של הוועדה המחוזית או של צוות מקצועי מטעמה, כשם שעשה בנושא הולילנד. הוא ציין, כי גם יו"ר הצוות, פסקואל ברויד, אמר בתחילת הישיבה שמדובר במקרה חריג. "אולמרט אמר כמה מילים ויצא", תיאר.

מאוחר יותר טיפל ספקטור, לבקשתו של דכנר, בתב"ע ו' - שינוי הייעוד ממלונאות למגורים. הוא הסכים לעשות זאת רק בתנאי שיוכל להוריד את מאסת הבנייה בכמחצית, ואכן זו צומצמה ב-40% באותו חלק של הפרויקט. לעומת זאת, אמר, הוא התנגד לגובהן של ה"בננות" בתב"ע ו' - שהוגבהו משמונה ל-14 קומות - ובמבט מלמטה "הבניין הפך להיות מאסה אדירה ולדעתי כבד על ההר". לדבריו, "היה לי ריח לא טוב מזה. עד אותו רגע לא הייתה לי הרגשה שמשהו לא תקין או לא חוקי. אז החלטתי לברוח מזה. החלטתי לא להשתתף בהולילנד, כי בשבילי זו הייתה אכזבה" ולכן לא הסכים להשתתף בתכנונו של המגדל המרכזי.

לבסוף אמר ספקטור, כי הוא עשוי להשקיע ימים ואף מספר שבועות בבדיקות מקדמיות, במחשבה ובסקיצות על פרויקט שלבסוף אינו יוצא לפועל. הוא הדגיש, כי לעולם אינו לוקח תשלום על עבודות מקדמיות כאלו.