אשה מונתה לראש השירות החשאי של CIA

ג'ון ברנן, המנהל החדש של הסוכנות המרכזית לביון (CIA) האמריקנית, מינה אשה לפקד על הזרוע החשאית של הסוכנות. זו האשה הראשונה, שמונתה לתפקיד הבכיר מאז שהוקמה CIA בסוף שנות הארבעים.

השירות החשאי מפעיל את סוכני CIA ברחבי העולם ואת התוכנית לחיסולים ממוקדים באמצעות כטב"מים ברחבי העולם. הוא נחשב למעוז גברי בסוכנות, למרות שיש בו נשים בתפקידים בכירים.
ראש השירות החשאי הנה סוכנת ותיקה, כבת חמישים, שסייעה לנהל בעבר את מחנות המעצר של הסוכנות ואת החקירות בהם אחרי אירועי הטרור באחד-עשר בספטמבר 2001, ואחראית להוראה להשמיד הקלטות של החקירות הללו בשנת 2005. הסוכנות לביון לא חשפה את שמה.

האשה תחליף את ראש השירות החשאי בעוד כחודש, כשיפרוש סופית לגמלאות ג'ון בנט, המנהל הנוכחי של השירות החשאי. אין ודאות, שמינויה יהיה מינוי קבע, כיוון שברנן מנסה להרחיק את עצמו ממחנות המעצר ומהחקירות, שגרמו לו ולסוכנות מבוכה רבה.

ברנן עצמו נפגע קשות כתוצאה מהעלאת עניין המעצרים והחקירות במהלך השימוע לאישור מינויו בסנאט.

כדי לבחור את ראש השירות החשאי, נקט ראש הסוכנות לביון בצעד יוצא-דופן: מינה ועדה של בכירים לשעבר בסוכנות, שמיינה את המועמדים לתפקיד. מעריכים, כי עשה זאת כדי לקבל תמיכה ציבורית - עקב הקשר בין המועמדת לבין שיטות החקירה הבעייתיות. בין האנשים, שברנן שקל למנותם לתפקיד, נמצאים מי שהיה ראש התחנה בפקיסטן וראש המרכז ללוחמה בטרור, ששמותיהם חסויים.

ראש השירות החשאי צלחה מכשולים רבים בתעסוקת נשים בסוכנות הביון בעשורים האחרונים. היא שולטת בכמה שפות, ושירתה בהרבה מקומות, כולל במוסקבה, בלונדון, בניו-יורק ובמטה הסוכנות בלאנגלי, וירג'יניה. אחרי אחד-עשר בספטמבר 2001 היא שירתה בתפקיד בכיר במרכז ללוחמה בטרור (CTC), שהציבה כאחראית למחנות המעצר, שניהלה הסוכנות ברחבי העולם. בשנת 2004 הייתה ראש המטה של השירות החשאי תחת חוסה רודריגז. בשנת 2005 התברר להם, שהוצבה מצלמה בחדרי החקירות. יחד עם רודריגז, היא הורתה בשנת 2005 להשמיד כתשעים קלטות מהחקירות - כנראה, ללא כל אישור של הממונים עליהם.

משרד המשפטים האמריקני חקר פעמיים את ההוראה להשמיד את הקלטות הללו, אך החקירות לא הבשילו לכתבי-אשמה.

מעריכים, כי חידוש העיסוק במחנות המעצר ובשיטות החקירה - עקב הדיון הציבורי במינוי ברנן לראש CIA - יקשה על מתן מינוי של קבע לסוכנת הבכירה. גורמים בוועדת הסנאט למודיעין האשימו את הסוכנות לביון בהגזמה לגבי תרומת המעצרים והחקירות לביטחון ארצות-הברית. הסוכנת מוזכרת הרבה פעמים בדוח מסווג בן כ-6,000 עמודים על הנושא, שהכינה הוועדה. כעת נאבקים גורמים שונים להפשיר את הדוח, כדי שהציבור יוכל לעיין בו. המאבק נגד הפשרת הדוח יוצר מתח בין הקונגרס לבין הסוכנות לביון, שמערערת על מהימנות הדוח.
יחד עם זאת, כמעט הכל מסכימים, כי למרות עברה הבעייתי, בחר ברנן באשה מתאימה לתפקיד.