רחל רהט רכשה 95 דונם ליד אלפי מנשה בהתבסס על ייפויי כוח מזויפים, ויש סימנים לכך שניסתה להלבין את העסקה על-ידי מכירת הקרקעות ליואל אמרני ואברהם ניסניאן. כך קובע (יום ג', 2.4.13) שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב,
יהושע גייפמן, בבטלו את שתי העסקות.
הקרקעות בהן מדובר היו שייכות לשלושה פלשתינים, אשר עזבו את יהודה ושומרון ועברו להתגורר בירדן, ולאחר מלחמת ששת הימים הוכרזו כרכוש נטוש. חברת ג.ר.א שבשליטת רהט רכשה את הקרקעות ביולי 2001 מידי מתווך פלשתיני, אשר הציג ייפויי כוח עליהם חתמו הבעלים. ואולם, ייפויי הכוח נושאים תאריך שלאחר פטירתם של השלושה, מציין גייפמן, כך שאין ספק שהם מזויפים. גם אימות החתימות, שנעשה כביכול בידי נוטריון מקלקיליה, התגלה כמזויף. לאור זאת קבע גייפמן, כי אין כל תוקף לרישום הקרקעות על שמה של ג.ר.א.
חברת הרי ברכה, בשליטתם של אמרני וניסניאן, רכשה את הקרקעות מידי ג.ר.א בשנת 2006, וטענה שהיא זכאית להיות בעליהן משום שרכשה אותן
בתום לב. גייפמן דחה טענה זו, מכמה סיבות, ובהן העובדה שהקרקעות לא נרשמו על שמה של הרי ברכה והעובדה שהיא לא קיבלה היתר כנדרש של המינהל האזרחי לביצוע העסקה. כמו-כן, מציין גייפמן, גם לשיטת הצדדים שילמה הרי ברכה רק 150,000 דולר מתוך 400,000 דולר עליהם סוכם - ולא הוכח שאפילו סכום זה אכן הועבר לרהט.
לדברי גייפמן, לא ניתן להשתחרר מן הרושם, לפיו רהט ביקשה להכשיר את העסקה מ-2001 על-ידי המכירה להרי ברכה. הוא מציין, כי רהט ואמרני היו שותפים בעסקות נדל"ן אחרות; הרי ברכה לא ביצעה בדיקות לפני שחתמה על ההסכם; לא הוצאה חשבונית ולא הוכח תשלום המיסים בעסקה.
רהט, אמרני, ניסניאן והחברות חויבו בתשלום הוצאות בסך 60,000 שקל. את התובעים, יורשיהם של הבעלים המקוריים, ייצג עו"ד בצלאל גרוס; רהט יוצגה בידי עו"ד דניאל קרמר, ואמרני וניסניאן - בידי עו"ד אביגיל מנדל.
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
