סמנכ"ל נמל אשדוד הוקרב בידי המנכ"ל

מנכ"ל נמל אשדוד, שוקי סגיס, הקריב את סמנכ"ל משאבי אנוש של החברה, יצחק בלומנטל, לטובת השגת שקט מול ועדי העובדים. סגיס והיו"ר דאז של החברה, ניצב (בדימוס) יעקב רז, הטעו את בלומנטל כאשר אמרו לו שמשרתו בוטלה במסגרת שינוי ארגוני. כך קובע (9.4.13), בפסק דין יוצא דופן בחומרתו, שופט בית הדין האיזורי לעבודה בבאר שבע, אילן סופר.

בשנת 20009 הכין היועץ הארגוני אבישי לנדאו תוכנית לשינוי המבנה הארגוני של נמל אשדוד, אשר חולקה לשני שלבים. השלב השני כלל בין היתר את ביטול משרתו של בלומנטל. בינואר 2011 הודיע סגיס לבלומנטל, כי הדירקטוריון החליט לאמץ את כל התוכנית וכתוצאה מכך תבוטל משרתו. רז אישר את הדברים בפגישה נפרדת, ובעקבות זאת סוכמו עם בלומנטל תנאי פרישתו והוא קיבל קרוב למיליון שקל.

בספטמבר 2011 התברר לבלומנטל, כי סגיס ורז הטעו אותו וכי הדירקטוריון כלל לא אישר את ביצוע שלב ב' של השינוי המבני. רשות החברות הממשלתיות הורתה לדירקטוריון לדון שוב בעניינו של בלומנטל ולאפשר לו להביע את עמדתו, אך כל שנעשה היה זימונו לפגישה עם היו"ר הנוכחי, גדעון סיטרמן, בעקבותיה לא השתנה דבר. בשל כך ביקש בלומנטל מבית הדין להורות על החזרתו לעבודה ולפצותו ב-1.1 מיליון שקל.


הדירקטוריון כלל לא אישר


סופר קובע, כי בלומנטל אכן הוטעה, שכן הדירקטוריון אישר רק את שלב א' - וזאת בניגוד לטענתו של סגיס, עליה גם חזר בתצהיר שהגיש לבית הדין. יתרה מזאת: גם רז ידע שהדירקטוריון לא אישר את שלב ב', ולמרות זאת הציג גם הוא מצג כוזב בפני בלומנטל. הדיון בדירקטוריון בו אושרו תנאי פרישתו של בלומנטל התקיים בהשתתפות שלושה דירקטוריום בלבד, דהיינו בלא קוורום כנדרש. "דרך התנהלות זו של הדירקטוריון מלמדת, עד כמה עניין הקוורום הוא כלי למשחק לפי נוחות המנכ"ל והיו"ר", אומר סופר.

עוד הוטעה בלומנטל בידי רז, כאשר הלה איים עליו שאם לא יסכים לפרוש מרצון - יפסיד את תנאי הפרישה המשופרים שהוצעו לו. "אין בליבנו ספק כי לולא התובע היה יודע כי מדובר בעניין מוגמר של הדירקטוריון, היה מנסה להופיע מול הדירקטוריון, על-מנת לשנות את רוע הגזירה. כמו-כן, אילולא ידע כי הפיצויים המוגדלים ניתנים רק למי שפורש מרצון, היה נלחם גם בהליכים משפטיים במסגרת פיטורים", מוסיף סופר.


"דרך קלוקלת ונפסדת"


סופר ממשיך וקובע, כי לבלומנטל לא ניתנה בשום שלב זכות השימוע. הוא אומר: "נפלא מבינתנו כיצד במסגרת חברה ממשלתית, המחויבת לפעול לפי כל דין, מנצל מנכ"ל פגישה עם סמנכ"ל כדי לבשר לו שמשרתו בוטלה והכל במסגרת עידכון. כך עושה בעל המשרה הבכירה ביותר בחברה, שכללי העבודה הבסיסיים, כמו הודעה מראש ומתן זכות שימוע אינם זרים לו. זוהי דרך קלוקלת ונפסדת שאין לה מקום במסגרת יחסי עבודה, שלא לדבר על יחסי אנוש בסיסיים". גם כאשר הורתה כאמור רשות החברות לדון מחדש בעניינו של בלומנטל - לא נעשה הדבר.

לדעת סופר, ביסוד פעולותיו של סגיס עמדו שיקולים זרים, ובמרכזם מערכת היחסים המתוחה בין בלומנטל לבין ועד העובדים בנמל, במיוחד על-רקע מכרז לתפקיד מנהלי עבודה שנערך בשנת 2004. מסקנתו של סופר נחרצת: "ברור היה לנו כי המנכ"ל העדיף להקריב את תפקיד התובע כסמנכ"ל משאבי אנוש לטובת שקט עם ראשי הוועדים. השנים חלפו, אך המנכ"ל המשיך בדרך בה הוביל את התובע לקראת סיום העסקתו, ובחר בהזדמנות הראשונה לבטל את משרת התובע".

סופר מסכם: "גורל התובע נחרץ על יסוד רצונם של המנכ"ל והיו"ר, ללא שקיבלו את אישור הדירקטוריון לכך קודם לכן. בהתנהלות זו, הפרה החברה כמו גם אורגניה המנכ"ל, היו"ר והדירקטוריון את חובתם המוגברת כגוף ציבורי, לנהוג כלפיי עובדיה בתום לב ובהגינות, ביחסיה עם המועסקים על ידה. תמונה זו שהצטיירה בפנינו אינה מניחה את הדעת".


לשקול חיוב אישי


בית הדין הורה להחזיר את בלומנטל לעבודה כסמנכ"ל מטה ומיחשוב ולשלם לו את כל השכר והתנאים הנלווים מאז ספטמבר 2011. במקביל, חויב בלומנטל להחזיר את פיצויי הפיטורים העודפים על ההפקדות בקרן הפנסיה. כמו-כן חויב הנמל לשלם לו הוצאות בסך 25,000 שקל.

בסיום פסק הדין אומר סופר: "העתק פסק הדין יועבר למנהל רשות החברות הממשלתיות על-מנת שישקול האם יש מקום להורות כי לנוכח האמור בפסק הדין, מנכ"ל החברה ויו"ר הדירקטוריון הקודם יחויבו אישית בתשלום החיובים הכספיים לפי פסק דין זה". בלומנטל יוצג בידי עוה"ד דוד לופו ומורן סבוראי, וחברת נמל אשדוד - בידי משרד הרצוג-פוקס-נאמן.