"בכל 70 שניות מאובחן בארצות הברית חולה אלצהיימר חדש", כך אמר ד"ר גרי סינוף, גריאטר וגרונטולוג, בסקירה שנתן בנושא זיכרון ואלצהיימר, ביום עיון שהתקיים במרכז הקליני הבין- תחומי באוניברסיטת חיפה.
יום העיון התקיים בנושא הגיל השלישי ובמסגרתו הוצגה על-ידי ד"ר חיה קורן, מרצה וחוקרת בחוג לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה, שיטת תקשורת עם חולי אלצהיימר ודמנציה, "מתן תוקף" ("Validation Therapy"), המתחשבת בשינויים שחלו בהם עקב המחלה: במקום לנסות ולהחזיר יכולות שאבדו להם, מסתמכת השיטה על אלו הקיימות בהם כדי לתקשר עם הסביבה. באחרונה נעשים ניסיונות ליישם את השיטה בארץ.
ד"ר קורן סיפרה ביום העיון כי נתוודעה לשיטת "מתן תוקף" במהלך לימודיה לתואר שני. השיטה פותחה על-ידי עובדת סוציאלית אמריקנית, נעמי פייל, במהלך עבודתה עם קשישים בבתי אבות ובדיור מוגן. "אין בנמצא טכניקות להחזרת יכולת התקשורת שאבדה לחולי אלצהיימר ודמנציה, אבל ישנה אפשרות להקל עליהם באמצעות שיטת תקשורת מתאימה", אמרה ד"ר קורן. "לא ניתן לצפות שיחזרו ליצור תקשורת כפי שעשו בעבר. אנו צריכים לנסות ולהתחבר לדרכי התקשורת שלהם. יש צורך להתחבר לעולמם הפנימי של אותם קשישים בכך שהם עצמם יובילו אותנו להבין את המסרים שהם מעבירים לנו באמצעות היכולות שנותרו בהם".
כל אדם שבא במגע עם חולה האלצהיימר יכול לדבריה להפעיל את השיטה והיא אינה מיועדת רק לאנשי מקצוע.
אין מקום לענישה
עוד אמרה ד"ר קורן כי ביסוד הטכניקה של מתן תוקף טמונה האמונה, שכל בני האדם הם בעלי ערך - ללא קשר למידת האוריינטציה שלהם, ושישנן סיבות מאחורי ההתנהגויות של אנשים דמנטיים, גם אם הזיכרון אבד, ובלי אמונה זו מתרוקנת שיטה זו מתוכנה. לאחר ניסיונות של לא מעט שנים, לדבריה, להביא את השיטה לארץ, תגיע בקיץ ויקי דה קלארק, בתה של נעמי פיין, מיסדת השיטה, לתרגל אותה עם אנשי מקצוע.
מכיון שזקנים דמנטיים אינם מסוגלים ללמוד דברים חדשים בגלל השינויים הביולוגיים במוח,טענה ד"ר קורן, אין מקום לענישה - כי אינם מסוגלים "ללמוד לקח" וזהו מעשה חסר ערך לנסות ולהחזיר את החולים לתפיסת מציאות שקדמה למחלה. "במקום לנסות להחזיר את הקשיש הדמנטי למציאות שלנו- השיטה מסייעת לנו להיכנס למציאות עולמו של חולה האלצהיימר".
על-פי נתונים משנים קודמות, שיעור חולי אלצהיימר ודמנציה יגדל פי 4 בשנים הבאות עקב עליה בתוחלת החיים. שכיחותה של המחלה, היא כ-1-2 אחוזים בגילאי 65, והיא מתגברת עם עליית הגיל-40% בקרב גילאי 85 ומעלה עשויים ללקות בה.
ביום העיון הרצתה גם פרופ' מירי כהן, חוקרת בבית הספר לעבודה סוציאלית והחוג לגרונטולוגיה בפקולטה למדעי הרווחה והבריאות באוניברסיטת חיפה, על דרכי זיהוי ומניעת התעללות בזקנים. פרופ' כהן הציגה כלי תלת מימדי יעיל לזיהוי אנשים בסיכון של התעללות. "בדיקת סינון לאיתור קשישים הסובלים מהתעללות צריכות להיות חלק משגרת העבודה של כל שירות מקצועי, חברתי או רפואי, הניתן לאנשים זקנים. בין השאלות שיש לשאול את הקשישים: "האם אתה חושש מפני מישהו מבני המשפחה שלך או אנשים אחרים המוכרים לך? האם מישהו ניסה להכאיב לך (להכות, לדחוף, לטלטל) או לגרום לך נזק כלשהו?" לדברי פרופ' כהן שאלות אלו ושאלות נוספות, על-פי מחקרים אחרונים, סייעו בחשיפת התעללויות בקשישים הסובלים מאלצהיימר או דמנציה.
מה למדנו מההיסטוריה ומדברי חכמינו שבכל הדורות, מה פסק קרדאווי ומה צייצה חכמת פיזיקה על הת...
