בהחלטה נדירה ביטל שופט בית המשפט המחוזי בחיפה, עודד גרשון, פסק בורר משום שפרוטוקול הדיונים לא הועבר לצדדים. עוד אומר גרשון, כי העברת טיוטת פסק הבוררות לצדדים כדי שיוכלו להעיר עליו היא צעד בלתי מקובל לחלוטין.

המהנדס דורון כהן שימש כבורר בין חברת ד"ר בננה לבין איבראהים אל-עסל, וחייב את האחרון לשלם לחברה למעלה מ-100,000 שקל. אל-עסל ביקש לבטל את הפסק בטענה לשורה של פגמים בהתנהלותו של כהן, ואילו ד"ר בננה ביקשה לאשר אותו.

אל-עסל הצביע על כך שהפרוטוקול נוהל בהקלטה, אך לא בידי נציגו של כהן אלא בידי נציג של ד"ר בננה, שאף שמר בידיו את ההקלטה והוא לא קיבל העתק שלה. כהן העביר לצדדים טיוטא של פסק הבוררות, ורק אז התברר לאל-עסל שד"ר בננה העבירה לכהן מסמכים בלא ידיעתו ובלי שיכול היה להתייחס אליהם. לאור כל זאת טען אל-עסל, כי כהן וד"ר בננה התנהלו יד ביד ופסק הבוררות חד-צדדי לחלוטין.

בתחילת החלטתו קובע גרשון, כי העברת הטיוטא לצדדים "אינה מקובלת ואינה מובנת כלל ועיקר!". לדבריו, הבורר אינו זקוק להסכמת הצדדים להוצאת פסקו ולכן הצעד שנקט כהן הוא פסול. "אם היה הבורר מעוניין בשמיעת דעתם של הצדדים לגבי סוגייה זו או אחרת, שומה היה עליו להציג את שאלותיו ובקשות ההבהרה שלו לצדדים במהלך הדיון שהתקיים בפניו וללא כל קשר לטיוטת פסק הבורר", מוסיף גרשון.

לגופם של דברים אומר גרשון, כי מאחר שאל-עסל לא קיבל את העתק הפרוטוקול המוקלט, נפגעה זכותו להעלות טענות לאור מה שנאמר בדיונים. גרשון קובע, כי מצב זה יוצר עילה לביטול פסק הבורר ומדגיש:

"לא מדובר כאן בעניין טכני. מדובר בעניין מהותי היורד לשורשו של עניין. זאת, משום שהמבקש הצהיר כי במהלך הדיונים נרשמו גם הצהרות והודאות. כך גם נאמר על ידו כי הועברו לבורר מסמכים שהוא לא ראה קודם לכן. כאשר כאלה הם פני הדברים, מקום שנמנעת מבעל הדין האפשרות להסתמך על הפרוטוקול ולעיין במסמכים שהוצגו לבורר, הרי שאין ספק שזכותו של בעל הדין לטעון טענות ולהביא ראיות נפגעה באופן מהותי".

ד"ר בננה חויבה בתשלום הוצאות בסך 6,000 שקל. את אל-עסל ייצג עו"ד הנרי נג'אר, ואת ד"ר בננה - עו"ד רן פינגרר.