המרכז לחקר השיר הישראלי והמחלקה למוזיקה באוניברסיטת בר-אילן בשיתוף
גלי צה"ל קיימו אמש (ג', 11.6.13) את כינוס העשור "מי אני? שיר ישראלי" הכינוס של עולם המוזיקה הישראלית, ובמסגרת מופע הסיום של הכינוס העניק נשיא האוניברסיטה, פרופ'
משה קוה, אות הוקרה למפעל חיים למלחין אפי נצר.
אפי נצר (נולד ב-1934 בישראל) הוא מלחין ישראלי, בוגר בית המדרש למורים למוזיקה. החל להלחין מגיל 20. מתגורר רוב שנותיו על הכרמל שבחיפה. נצר עומד מאחורי הקמת חבורות הזמר הראשונות ואחד מאבות השירה בציבור בארץ, הוא הקים את חבורת הזמר הראשונה בארץ "חבורת בית רוטשילד" בחיפה ולמעשה טבע את המונח "חבורת זמר" שלא היה קיים עד אז. נצר היה חלוץ מועדוני הזמר בארץ, והפך את השירה בציבור לתנועה עממית סוחפת ופופולרית. נצר הוא אבי השירה עם שקופיות, ולא עם שירונים.
נצר הלחין וכתב מאות שירים, ביניהם כאלה שהם נכס צאן ברזל בזמר העברי: "נגן אקורדיאון ישן", "זר של נרקיסים", "מלכות החרמון", "גולני שלי", "קוראים לנו ללכת", "שובך יונים", "שלום על ישראל", "אם תשוב", "פרחים בקנה", "מישהו הולך תמיד איתי", "ראי רחל", "סיירת אגוז", "ציפורים נודדות", "המנון גבעתי", "המנון חיל המודיעין", "המנון הסטילים", "הורה נעורים", "ילדתי מרוסיה", "הכומתה האדומה", "פתחו את כל החלונות".
שירו "בלדה לחובש", למילים של דן אלמגור, אף הוא חתן אות הנשיא, זכה במקום הראשון בפסטיבל הזמר לשנת 1969. השיר "אני ושירי" שהלחין אפי נצר למילותיו של אברהם בן זאב זכה בשנת 1964 בפסטיבל הזמר במקום השלישי.
בשנת 2001 זכה נצר בפרס "נוצת הזהב" של אקו"ם על הפצת הזמר העברי וכן בפרס "מגן-הכנסת" באותה הקטגוריה.