מה משותף ל
ארקדי גאידמק, משרד עורכי הדין המוכר גרוס-חודק-הלוי-גרינברג ושות', מיליונר ההיי-טק גיא גמזו, אנשי העסקים אריה קוטלר, שמואל דונרשטיין ויקיר שעשוע, איש הביטוח יוסי חכמי ובנו טל חכמי, משרד רו"ח יגאל אדמוני ועו"ד דוד קרצמר?
שמותיהם ושמות מאות ישראלים נוספים מוזכרים ברשימה של למעלה מ-100 אלף חברות הרשומות במדינות המשמשות כמקלטי מס, בהן איי קוק, איי הבתולה והונג-קונג, שפורסמה בסוף השבוע האחרון.
ברשימה מופיעות למעלה מ-130 חברות, הרשומות במקלטי מס שונים ברחבי העולם, ושקשורות בדרכים שונות לישראל - כאלה שבעלי מניותיהן ישראלים, אחרות - שעורכי הדין שלהן ישראלים ועוד.
את הרשימה פירסם איגוד תחקירני העיתונות הבינלאומי (ICIJ), והיא כוללת מאות אלפי חברות ה-offshore ("אוף-שור") מרחבי העולם, הרשומות לכאורה במדינות המשמשות כמקלטי מס. בחלק מהחברות נחשפים שמות בעלי המניות, דירקטורים ומנהלים.
"הקשר הישראלי" בכל חברה שונה, ולעיתים מדובר בחברה בה מכהנים דירקטורים ישראלים, בעלי מניות מהארץ או שיש לה חברת אם בישראל או כתובת בישראל.
חברות רבות ברחבי העולם בוחרות להירשם במדינות שאינן מדינות המקור שלהם, כאשר במקרים רבים המניע הברור הוא חיסכון במס. הרשימה שפורסמה באתר של איגוד התחקירנים מתיימרת להציג את חברות ה"אוף-שור", שבוחרות ברישום במדינות בעלות הסדרי מס מטיבים או היעדר מס לחלוטין.
באתר צוין כי לפני כשנתיים הגיע לידיהם קובץ מחשב שהכיל כ-2.5 מיליון מסמכים, שמכילים פרטים מהם ניתן היה ללמוד מי הם בעלי המניות, המנהלים והנציגים של החברות במקלטי המס.
ברשימה מופיע, למשל, שמו של
אריה בר-לב, הלא הוא ארקדי גאידמק, כבעלים של חברות זרות, בהן חברת WINSTONE FINANCE GROUP INC הרשומה באירלנד. ב-2009 דיווחה קבוצת הנדל"ן אוסיף, שהייתה בעבר בשליטתו של גאידמק, כי החברה-הבת בקבוצה, אוסיף מזרח אירופה, רכשה קרקע מחברת ווינסטון בתמורה ל-30 מיליון דולר, במה שכונה "עסקת וונקובו".
משקיע ישראלי נוסף ששמו נמצא ברשימה הוא עו"ד יורם יוסיפוף. הלה רכש באמצעות קרן מידאס ומשקיע ישראלי נוסף, סם (שמואל) דונרשטיין, הבעלים של רב-בריח, חברה בשם בויטון ביי.
ברשימה מופיעה גם חברה בבעלות תא"ל בדימוס שלמה אליה, חברות של איש העסקים יקיר שעשוע, אלי ענתבי, יוסי חכמי ובנו, וגם לא מעט עורכי דין, רואי חשבון, שחקנים ושמות של ישראלים "אלמוניים" שאינם מוכרים לציבור הרחב.
יצוין כי משרדי עורכי הדין המופיעים ברשימה הם כאלה שסייעו ללקוחותיהם ולחברות שונות להירשם במקלטי המס ככל הנראה, ואינם רשומים שם בעצמם.
כספים מתחת לרדאר
השאלה המרכזית היא מה בעצם חושפת הרשימה? האם היא תסייע בלכידת הון מוברח ומה המשמעות שלה לרשות המיסים?
לכאורה אין לראות ברישום חברה בחו"ל פעילות עבריינית או העלמת מס בהכרח. מותר לחברות ישראליות להירשם במדינות בהן מדיניות המס מיטיבה יותר. ואולם, הרבה מאוד חברות ברחבי העולם בוחרות להירשם במקלטי מס, במטרה להעלים כספים מתחת לרדאר.
"מקלט מס זוהי מדינה בה שיעורי המס נמוכים או אפילו אפסיים, לא קיימים, שיעור מס אפס, ובנוסף לא קיימות חובות דיווח לרשויות המס באותן מדינות. אלה מדינות שמעניקות הטבות מס או שיש להם מדיניות שמיטיבה עם משקיעים זרים", מסביר עו"ד אסף הופמן, שותף ומנהל מחלקת מיסוי בינלאומי במשרד עורכי הדין דורון-טיקוצקי-צדרבוים.
לדבריו, "לרוב מדובר במדינות קטנות שמנסות למשוך אליהן משקיעים זרים וכסף זר באמצעות מתן הטבות מס".
מדינות רבות בעולם עונות להגדרה הזו, כאשר רבות מהן מדינות-אי. מקומות המוכרים כמקלטי מס הם, בין היתר, איי הבתולה, פנמה, קפריסין שנחשבת על-ידי רבים כמקלט מס, איי הבהמס, איי סיישל ועוד.
את אותם מקלטי מס ניתן לחלק למספר סוגים. לדברי עו"ד הופמן, "ישנם מקלטי מס ללא שיטת מס מסודרת כלל, מדינות בהן אין מס, כגון איי קיימן , פנמה, בי זי איי, בליז ועוד, לעומת מדינות שלא ממסות הכנסות זרות שמופקות מחוץ לשטחן, כגון הונג-קונג, סינגפור וסיישל".
עו"ד
ענת טנא, שותפה מנהלת במשרד אלתר המתמחה במסים, מחזקת את הדברים. "קיימים שני סוגי מקלטי מס פופולריים. הראשון, מדינות בהן שיעור המס הינו אפס על פעילות עולמית, ובהן עדיין אין חובת רישום על-שם של בעלי המניות - דוגמת אינטיגווה, סיישל נביס ורבות אחרות; מקלט המס השני הוא בעצם מדינות בהן שיעור המס נמוך משמעותית מישראל, אך עדיין מוגשים בהן דוחות ומשולם מס, ולפעמים אף קיימת אמנת מס עם ישראל - בולגריה (10% מס ואמנה), סינגפור (15% מס ואמנה), אירלנד (12.5% מס ואמנה)".
לדברי הופמן, "אין מניעה חוקית שתושב ישראל יחזיק במניות של חברה זרה בכל מקום בעולם, מלבד מדינות איוב. זה לגיטימי וחוקי בכפוף למספר חריגים. יש מספר הוראות בפקודת מס הכנסה, הוראות אנטי-תכנוניות, שנועדו למנוע סיטואציות, בהן ישראלים מתחמקים מתשלום מס בישראל על-ידי שימוש בחברות זרות הממוקמות במקלטי מס".
הרצון להשתמש במקלטי מס במדינה בה שיעור המס הינו אפס, ברורה. אך, לדברי עו"ד טנא, השימוש בסוג השני של המקלטים "הופך לנפוץ יותר ויותר, היות שהוא יוצר נופך אמין יותר והגנה טובה יותר מכוח אמנת המס".
לדברי מומחה המס דוד גולדמן, רישום במדינות המוכרות כמקלטי מס מדליק נורה אדומה אצל רשויות המס. "ההמלצה שלי ללקוחות מזה שנים ארוכות היא לא לעשות שימוש במדינות שידועות לשמצה כמקלטי מס. יש מדינות שידועות לשמצה כמקלטי מס, כיוון שיש להן מדיניות שמנסה להסתיר את בעלי הזכויות בהן, יש להן משטרי מס שמיטיבים יתר על המידה, ואלה אזורים מאוד בעייתיים, גם מבחינת האמינות שלהם וגם מבחינת המסר שיוצא כלפי רשות המיסים בישראל.
"אני לא סומך על מי שיושב במדינות האלה שאכן ינהל כספים ויטפל בתאגידים כנדרש. זאת לעומת מדינות אחרות, מדינות מערביות מתוקנות שלעיתים יש הכרח להקים שם תאגידים עסקיים לצורך פעילות עסקית".
- אך רישום באיי סיישל, איי הבתולה וכדומה לא אומר בהכרח שאתה מעלים מס.
גולדמן: "לפעמים כן ולפעמים לא. בכל מקרה, אתה מתחיל מנקודת מוצא קשה ברגע שתגיע לדיון מול רשות המיסים".
עוד מוסיף גולדמן כי "רישום במקלט מס לא אומר אוטומטית שאתה מתחת לרדאר של רשות המיסים אוטומטי. יש תכנוני מס חייבים בדיווח, ולעיתים הם מחייבים אותך לדווח על החזקות שיש לך מחוץ לישראל, ואם הרשות רואה שיש לי תאגיד שרשום באיי הבתולה, אז היא יכולה לחקור את התאגיד הזה ולבדוק האם הוא תושב ישראל או תושב חוץ, ואז למסות אותו כמו תושב ישראל. היא גם יכולה לבדוק אם התאגיד שנחשב לתושב החוץ - ניתן למסות אותו כחברה נשלטת זרה או כחברת משלח-יד זרה ועוד".
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
