תובעים שהסתירו מבית המשפט את הראיות המרכזיות בתיק ישלמו הוצאות בסך 280,000 שקל. כך קבעה (6.6.13) שופטת בית משפט השלום בירושלים, תמר בר-אשר-צבן.
גבריאל קטרון וחברת ברזיל רודיאו שבבעלותו, העוסקת בייבוא בשר ועץ מברזיל, תבעו 1.2 מיליון שקל מאילן שטרית, שהיה מנהל בחברה, בטענה שזייף המחאות וגנב ממנה סכום זה. כמו-כן נתבע
בנק הפועלים, בטענה שרשלנותו אפשרה להוציא המחאות אלו. לאחר שורה של הליכים נקבע בהסכמה בבית המשפט המחוזי בירושלים, כי התיק יוחזר לבית משפט השלום לשמיעת ראיות נוספות.
הראיה המרכזית הייתה מסמכי הנהלת החשבונות של החברה, מהם ניתן היה ללמוד האם הכספים הוצאו למטרות לגיטימיות כגרסתו של שטרית, או נגנבו כגרסתו של קטרון. למרות שמסמכים אלו היו ברשותם של קטרון והחברה, הם לא הציגו אותם לבית המשפט. בר-אשר-צבן אומרת על כך:
"התובעים באופן ברור, מודע ומכוון עשו כל שלאל ידם כדי להסתיר ראיות מהותיות מעיני בית המשפט... להשגת מטרה זו, הם לא בחלו בדבר. לא בחלו באי אמירת אמת בתצהיר", ואף שיקרו כאשר טענו שהמסמכים מצויים אצל רואה החשבון שלהם. "כך גם לא בחלו התובעים בהפרת הסכמתם בבית המשפט המחוזי, בהפרת ההחלטה המורה להם להגיש את המסמכים בתצהיר, ואף לא בחלו בהפרת החובה לגלות מסמכים רלוונטיים לתביעה".
בר-אשר-צבן מוסיפה: "הפרת ההסכם לא רק הכשילה את הגנת הנתבעים, אלא גם חיבלה באפשרות של בית המשפט להגיע אל חקר האמת. זאת חרף הסכמת התובעים להחזיר את העניין אל בית המשפט כדי ש'בית המשפט ישמע ראיות נוספות, ככל שיתבקש, ויעשה פסק דין משלים' בעניין השאלה 'האם ההוצאות הוצאו עבור החברה'. בהתנהלותם ובהסתרת המסמכים המהותיים לבירור השאלה השנויה במחלוקת, חיבלו התובעים בעשיית הצדק, שאותה מבקש ההליך השיפוטי להשיג". לדבריה, קטרון והחברה עשו זאת "בחוסר יושר מופגן ובתחבולות".
בר-אשר-צבן קובעת, כי יש להסיק שהגשת מסמכי הנהלת החשבונות הייתה מפריכה את התביעה ולפיכך היא דוחה אותה. לאור זאת חויבו קטרון והחברה, אשר יוצגו בידי עו"ד גדעון בן-ציון, לשלם 140,000 שקל לשטרית ואותו סכום לבנק הפועלים.
