"בשביל מה דני דנקנר צריך אותך? הוא בטופ שבטופ בכלכלה הישראלית. הוא נפגש עם שועי הארץ. מי אתה בכלל בשבילו? אם הוא צריך משהו, הוא ידבר עם שמואל דכנר, שבפרשת ההגנה למדתי שהוא גאון שאין כמותו". כך אומר (יום א', 14.7.13) השופט דוד רוזן למאיר רבין.

רבין השיב, שדכנר שלח אותו לקבל חומר בנוגע לקרקעות תעשיות מלח. רוזן: "למה הוא צריך לשבת עם השליח? חבל לו על הקפה". רבין: "אני לא מבין מה הפסול שבזה. נפגשתי עם אנשים יותר חשובים ממנו. תעשיות המלח היא עסקה ב-1.1 מיליון שקל, זה כלום, ועושים מזה סיפור. נתתי לשמואל עסקות הרבה יותר גדולות. אני בפרונט, הוא מאחור".

רוזן: "מי שיודע לסגור עסקות זה דכנר. הוא שובה לב, הוא פיקח, יש לו ניסיון, הוא נדיב. אם העסקה כל כך טובה, הוא לא יסכן אותה על-ידי משלוח השליח". רבין: "היו עסקות שאני עשיתי והוא היה מאחור, מיליונים בלי חשבוניות שיכולתי להעלים אם הייתי רוצה. הכל גלוי ושקוף, אין שום דבר שהוא לא יודע".

עוד עמד רוזן על כך, שדכנר הוציא את עצמו מהתמונה בנוגע לתעשיות מלח, למרות שהיה יכול לספר שהוא היה מעורב גם בנושא זה ובכך לחזק את גרסתו בנוגע לשוחד שניתן ליעקב אפרתי. רבין: "אז היו אומרים לו שיביא ראיות". רוזן: "הרי אמרתם שאין לו בעיה להמציא מסמכים". רוזן: "באותו זמן הוא לא זכר כלום". רוזן: "גם זו תשובה".

התובע, עו"ד ירון גולומב, עמד על כך שדנקנר אמר שכל מגעיו היו עם רבין ושמעולם לא נפגש עם דכנר. רוזן: "מאשימים אותך ואת דנקנר במתן שוחד לדוד שלך, אפרתי. דנקנר הולך ומוציא את דכנר, שלא קשור לאפרתי, וממקד את הכל בך". רבין: "כאשר דנקנר נעצר כולם יודעים ששמואל הוא עד מדינה, ואולי הוא רצה להתרחק ממנו טוטלית". רוזן: "הוא חיפש לצאת מהצרות שלו ולדבריכם הוא חיפש קודקודים, ואתה אומר שיש לו חומר כתוב. יש לו את יו"ר בנק הפועלים, ודווקא אותו הוא מוציא מהתמונה". רבין: "שבוע קודם שמואל אמר לחוקרים שאפרתי לא קיבל שקל שוחד. אני לא יודע למה הוא שינה את הגרסה. אני מעריך שכל זה נועד להפעיל עלי לחץ". רוזן: "לשמואל זה הפריע? הרי ראינו שהוא עושה סלאלום בכל מקום". רבין: "השיקול שלו היה להפעיל עלי לחץ".

רוזן ביקש לדעת כיצד הגיע לידיו מכתב ששיגר אפרתי ליועץ המשפטי לממשלה בנוגע לקרקעות המלח, יומיים לאחר שדנקנר שילם לדכנר 250,000 שקל. רבין השיב, כי פנה ללשכתו של אפרתי לאור פניית עורך דין ממשרדו של יורם ראב"ד, בא-כוחו של דנקנר, וכך קיבל אותו. רוזן: "מאיפה הוא ידע שיצא מכתב? זה רק ממך". רבין: "אין לי מושג מאיפה הוא ידע".

רבין הכחיש כל קשר להפקדת 45,000 שקל בחשבונו של אפרתי בבנק יהב, בסמוך למשרדו של דכנר, מיד לאחר קבלת התשלום מדנקנר. גולומב: "הכל צירוף מקרים". רבין: "זה הצירוף שלך, לא שלי. אתה בונה תזה ומחליט שזה ככה". כל האירועים התרחשו ביוני 2003. תעשיות מלח שילמה לדכנר מאות אלפי שקלים נוספים לאחר אישור העסקה במועצת מקרקעי ישראל, לדברי רבין - תמורת העבודה שביצע בתחום זה. רוזן שאל את רבין מי יכול לאשר את עדותו בנוגע לפעילותו מול מועצת המינהל, ורבין ציין רק את שמו של מי שהיה מנכ"ל משרד החקלאות.

בהמשך הדיון אמר רוזן: "אתה לא יודע עם מי שלמה בן-עמרה נפגש ומה הוא דיבר. דנקנר לא יודע. אנחנו יודעים שבן-עמרה קיבל 500,000 שקל", פעילות דודו של האחרון בנושא תעשיות מלח. רבין השיב, כי בן-עמרה – שהיה ראש מטה הבחירות של סילבן שלום, שהיה אז שר האוצר – הופקד על הטיפול במשרד האוצר, ולא התבקש לומר מה בדיוק הוא עושה. רבין אישר, כי דנקנר העביר את הכספים לבן-עמרה, אך אמר שהיו אלו תשלומים כשרים.

דנקנר אמר בחקירתו, כי לא ידע על כל קשר בין בן-עמרה לבין דכנר. רבין מצידו אמר, כי דנקנר ידע שבן-עמרה עובד עבורו ועבור רבין. רוזן: "אמרת בדיוק מה שהתביעה אומרת: שבן-עמרה זה כאילו בן-עמרה". רבין: "מועצת המינהל אישרה, משרד האוצר תמך – זו הצלחה חלקית. את מיכה גולדמן לא האשימו שקיבל 200,000 שקל על טלפון אחד שהוא עשה. ולמה לא האשימו אותו? – כי הוא חבר כנסת לשעבר". רוזן שב ואמר לרבין, כי הוא אינו מסוגל לומר מול מי פעל והאם מי שהזכיר – השרים ישראל כץ וסילבן שלום – יובאו כעדי הגנה.