בתיהמ"ש נ' היועהמ"ש בשאלת פונדקאות חו"ל

"לא ייתכן שלגבי קביעת הורותו של האב לילד ידרוש בא-כוח היועץ המשפטי בדיקה גנטית ויסתפק בתוצאותיה, בעוד שלגבי האם ידרוש כי מעבר לתוצאות הביולוגיות, תיקבע 'אימהות משפטית' על סמך 'צו הורות פסיקתי'". כך אומרת (7.7.13) שופטת בית המשפט למשפחה בראשון לציון, ד"ר ורדה בן-שחר, בסוגיית הפונדקאות בחו"ל.

בן-שחר מצטרפת לעמדותיהם של שופטים נוספים, אשר דוחים את דרישתו של היועץ המשפטי לממשלה. מדובר בפונדקאות מביצית האם וזרע האב, כאשר הפונדקאית היא תושבת חו"ל וההליך כולו מתבצע בחו"ל, במקרה הנדון - בגאורגיה. בצורה זו פסקו כבר השופט המחוזי ישעיהו שנלר ושופטי המשפחה נפתלי שילה, שפרה גליק וחני שירה - אך היועץ המשפטי ממשיך לדרוש בצורה עקבית שלא להסתפק בבדיקה הגנטית, דבר המסרבל את תהליך רישום ההורות.

לדברי בן-שחר, "אני סבורה כי ביחס לקביעת ההורות על המחוקק לעשות אבחנה בהליך החקיקה המתוכן בין הורים שילדם נולד בהליך פונדקאות ונוצר ממטען גנטי של שניהם (ביצית האם וזרע האב) לבין ילד שנולד בהליך פונדקאות שהוא נושא את מטענו הגנטי של אביו בלבד (מזרעו של האב ותרומת ביצית). עם כל הצניעות סבורה אני, כי יש לתת משקל לקשר הדם". לדבריה, גם עמדת המשפט העברי היא כזו.

בן-שחר מוסיפה: "מהבחינה הביולוגית האם הפונדקאית משמשת כמעין אינקובטור לביצית המופרת ולא ירחק היום שניתן יהיה להשתמש גם באמצעים טכנולוגים שישמשו כרחם חלופי להתפתחות הביצית המופרית לאדם. לכן לקשר הדם יש לתת את המקום הראוי והמשקל הראוי בקביעת ההורות".