ראש הקואליציה, ח"כ יריב לוין (הליכוד ביתנו), אומר כי העיגון של משאל עם בחוק יסוד כפי שהציעה הממשלה הוא חשוב וראוי, אך בשום פנים ואופן לא הכרחי. לדבריו, הצורך בהצעת החוק הזו ובניסיון לעגן את החוק כחוק יסוד נעשה בגלל עתירה שהוגשה לבג"ץ "באופן שהוא בעיניי מהווה פלישה חסרת תקדים לסמכותה של הכנסת".

בנאום שנשא אמש (יום ד', 31.7.13) בכנסת, תקף לוין את בית המשפט העליון: "במקום שהעתירה הזו תימחק על פניה הורחב שם ההרכב, וניתנה - ולו ברמז - האפשרות שאולי אפילו יחשבו השופטים על אפשרות כלשהי של ביטולו של החוק. והדבר הזה הוא חמור מאוד".

לוין פנה לחברי הכנסת ואמר: "רבותי חברי הכנסת, תהיה הדעה של מי מכם ביחס לחוק הספציפי אשר תהיה. משום שאם עד היום היינו רגילים שישנה טענה, שכפי שידוע אני כופר בה לחלוטין, שלבג"ץ יש איזושהי סמכות להתערב בחקיקה של הכנסת במקום שבו נפגעת זכות הפרט, במקום שבו נעשה משהו שדורס את המיעוט או דברים מן הסוג הזה, הרי שלגבי הצעת החוק והחוק הקיים בנושא משאל עם אין ספק שהוא לא נגוע באף אחת מכל הבעיות האלה, להפך. הוא מבטיח קול אחד לכל אדם, רוב של 50% ועוד קול אחד, ונותן אפשרות לכל אזרח במדינת ישראל ביטוי שווה לחלוטין באופן שאיננו גורע מן האזרח הבודד, אלא רק מוסיף לו כוח השפעה וכוח הכרעה. והטענה היא שכביכול ראוי לפסול את החוק משום שהוא לא נחקק כחוק יסוד אלא חוק רגיל. ואני שואל, איך יכול להיות, מניין בכלל הסמכות להתערב בהליך החקיקה של הכנסת בצורה הזו? "מחר יגידו לנו שכותרת החוק היא לא בסדר או כותרת השוליים של הסעיף היא לא בסדר, ואנה אנו באים?"

עוד הסביר כי מדובר בדבר חמור במיוחד, משום שחוק משאל עם הקיים היום הוא חוק שעבר ברוב שלמיטב ידיעתו אף חוק אחר בתולדות הכנסת הזו לא קיבל - רוב של למעלה מ-60 חברי כנסת בקריאה ראשונה בכנסת השבע-עשרה, רוב של מעל 61 חברי כנסת בהחלת דין רציפות בכנסת השמונה-עשרה, ורוב של מעל 61 חברי כנסת בקריאה השנייה ובכל הצבעה על כל הסתייגות שהיתה, שנדחו כולן ברוב של מעל 61 קולות, או חלק מהסתייגויות שהתקבלו גם הן ברוב של 61 קולות ויותר. וגם בקריאה השלישית 63 חברי כנסת תמכו בחוק.

"תראו לי חוק אחד מחוקי היסוד שעבר את התהליך הזה. אבל 'כבוד האדם וחרותו' באישון לילה באיזה 30 קולות, בלי שמישהו מבין על מה מצביעים בכלל, זה הפך לחוקה של מדינת ישראל החדשה - שערורייה שאין כדוגמתה", דברי לוין.