בית הדין להגבלים עסקיים בראשות השופט יונתן עדיאל, דחה על הסף את עירעורה של חברת סופרפארם ישראל בע"מ על החלטת הפטור שנתן הממונה על ההגבלים העסקיים בחודש מאי 2000.
בהחלטה נתן הממונה על ההגבלים העסקיים פטור לחברות הויזה, בעניין הסכם הסליקה הצולבת שביניהן. את הערעור הגישה חברת סופרפארם יחד עם רשתות גולף כיתן בתי אופנה בע"מ, וטיב טעם בע"מ. בנוסף ביקשו המערערים למחוק את עירעורם על החלטת הממונה ממרס 2001, ליתן פטור להסדר עמלה צולבת בין חברות הויזה.
נדמה שבכך תמה סידרת עירעורים שהגישו החברות על החלטות הממונה על ההגבלים העסקיים - עורך הדין דרור שטרום, וקודמו, ד"ר דוד תדמור.
במשך שנים היה השוק מאופיין בסולק בודד: חברת ויזה כ.א.ל. בשנת 1998 החלה חברת אלפא קארד להציע אף היא שירותי סליקה. פעולה זו התאפשרה הודות לפטור שהעניק הממונה על ההגבלים העסקיים לחברה. הפטור איפשר לקיים פעולה של סליקה צולבת בין חברות הויזה, והבטיח בכך תחרות על ליבם של בתי עסק, וירידה בעמלה הצולבת. עמלה זו היא חלק מעמלת בית העסק. בעלי חברות הויזה והבנקים יוצרים עמלה זו בעקבות הסכמתם לכבד את חיובי החברות האחרות, שאינן בבעלותם. הוראות הממונה הובילו להורדה משמעותית בעמלה הצולבת.
בשנת 2000, לאחר שחדלה אלפא קארד מפעילות, ובמקומה נכנסה לשוק חברת לאומי קארד, העניק הממונה פטור נוסף לקבוצה החדשה. סופרפארם ביקשה לערער על ההחלטה, אולם הגישה את העירעור זמן רב לאחר שפג המועד בו ניתן היה להגישו. בשל כך ניסתה סופרפארם לפנות לממונה, לבקש שיבטל את החלטתו, ואז לערער על סירובו.
בפסק הדין דוחה השופט עדיאל את העירעור. "העיון בערר מעלה שזה מכוון, למעשה, נגד החלטת הפטור, ואין בו טענה של ממש נגד הסירוב לבטל את הפטור. למעט הטענה שמלכתחילה לא היה מקום למתן הפטור... טענה מסוג זה היה על העוררת להעלות בערר על החלטת הפטור, ולא היה מקום להעלותה לראשונה בערר על הסירוב לבטל את הפטור".
העררים הנוספים שהוגשו התייחסו לשיעורי הפטור שקבע הממונה ביחס לעמלה הצולבת. הפטור ניתן לשישה חודשים, והותנה בהורדת שיעורי העמלות ובכך שבסוף התקופה יגישו חברות הויזה בקשה לבית הדין להגבלים עסקיים לאישור ההסדר. בקשה כזו הוגשה לפני מספר שבועות. בדיון אודות הסדר זה צפויות לשמוע דעות רבות שיביעו התנגדות אליו.